הסינים גילו את הג'ינקו בילובה כבר לפני יותר מ- 5,000 שנה. לג'ינקו מיוחסות תכונות נוגדות חימצון, אנטי דלקתיות, שיפור הזיכרון ושיפור פעילות השליחים העצביים במוח. אבל, מסתבר שכל מה שיש לו השפעה, יכולה להיות לו גם השפעה לא רצויה.

שלב המיונים

המחקר, שנערך במחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת אורגון על ידי ד"ר הירוקו דודג' (Hiroko Dodge) ועמיתיו, פורסם בגיליון האחרון של כתב העת הרפואי Neurology. המטרה המקורית של המחקר היתה לקבוע האם תמציות הצמח ג'ינקו בילובה עשויות למנוע התדרדרות קוגניטיבית באנשים מבוגרים. מה שהתוצאות הראו, זה כבר סיפור אחר.

10,700 מבוגרים מעל גיל 84 זומנו להשתתף במחקר. מתוכם, 636 מבוגרים בריאים (לא סיעודיים) אישרו את הגעתם. המיון הראשוני נעשה חלקו באמצעות ראיונות טלפוניים וחלקו באמצעות ביקורי בית, שכללו מבחנים קוגניטיביים ושאלות על ההיסטוריה הרפואית.  במטרה לשלול כל מחלה אחרת, המשתתפים ערכו בדיקות נוספות, כמו בדיקות דם וסריקות MRI. בסופו של תהליך המיון, 134 משתתפים נמצאו מתאימים. מתוכם נפסלו 16 משתתפים נוספים, אשר פיתחו מצב רפואי כלשהו בתהליך המיון, סירבו להשתתף, או הוערכו כלא מתאימים מסיבות אחרות.

משימת החסינות

המשתתפים חולקו בצורה אקראית לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה כללה 60 משתתפים שנטלו 240 מיליגרם של ג'ינקו בילובה בכל יום. בקבוצה השניה, 58 משתתפים נטלו תרופת פלסבו שנראתה בדיוק כמו כמוסות הג'ינקו. הניסוי עצמו נמשך 42 חודשים. במהלכו, נבדקו המשתתפים על ידי נוירולוג בכל שנה כדי להעריך האם התפתחה דמנציה (שיטיון), ובכל ששה חודשים על ידי אחד מהחוקרים. ההערכה כללה שישה מדדים של דמנציה, ביניהם זיכרון וכושר שיפוט. כל המדדים דורגו בסולם של 1-5 ושוקללו לציון דמנציה אחיד. דמנציה חמורה לדוגמא, קיבלה את הציון 3. החוקרים ניתחו את המספר הכללי של המשתתפים שפיתחו דמנציה במהלך חודשי המחקר ואת משך הזמן שלקח להם לפתח אותה.

בראשיתו של המחקר כל המשתתפים התחילו עם ציון 0. במהלך תקופת המחקר, 21 אנשים פיתחו דמנציה מתונה. 14 מקבוצת הפלסבו ו-7 מקבוצת הגי'נקו. על פניו, הנתונים משחקים לטובת הג'ינקו, אולם, ההבדל בין הקבוצות לא נמצא משמעותי מבחינה סטטיסטית ולא משמעותי במשך הזמן שהמחלה התפתחה.

החוקרים מסבירים שניתוח ראשוני מעלה כי תמציות הג'ינקו לא השפיעו על הסיכון לפתח דמנציה מתונה וגם לא הגנו מפני ירידה בתפקוד הזיכרון. בניתוח ממצאים שני, כאשר לקחו בחשבון שרק 69% מהמשתתפים התמידו בנטילת התרופות, ההשפעה המגנה של השימוש בג'ינקו היתה ברורה. משך הזמן בו הדמנציה התפתחה ירד בצורה משמעותית. אז כנראה שהמחקר בכל זאת מצדיק את המטרה לשמה נועד.

הביקורות קוטלות

אבל, הביקורת על המחקר לא חוסכות במילים. 7 משתתפים מקבוצת הג'ינקו לקו בשבץ, בהשוואה ל-0 מקבוצת הפלסבו. זה תסריט שהחוקרים לא חשבו עליו ובמקרה הזה, ההבדלים כן נמצאו משמעותיים מבחינה סטטיסטית. הסיבות לשבץ אינן ברורות ומחייבות מחקר נוסף. ג'ינקו קושר בעבר לסיבוכים הקשורים בדימומים, אולם החוקרים הבהירו כי במקרה הזה השבץ לא נגרם בשל דימום יתר, אלא בשל קרישי דם, וכן כי כל מקרי השבץ באופן כללי לא היו חמורים.

בנוסף, המבקרים טוענים כי המהימנות של המחקר היתה נמוכה מדי, המחקר כלל מספר קטן מדי של משתתפים ובאופן כללי נערך במשך פרק זמן קצר מדי בכדי לקבוע איזה שהיא קביעה חד משמעית. הם מעריכים שכדי לעשות את זה, הדגימה צריכה לכלול לכל הפחות 2,800 משתתפים.

כל המשתתפים במחקר היו בני 84. לא ברור איך והאם ניתן להשליך את תוצאות המחקר על אנשים צעירים יותר, במיוחד כאלה שכבר פיתחו תסמינים של דמנציה או שבץ. 16 המשתתפים שנשמטו לאחר שלב המיון הראשוני, אולי רק מהצד נראים זניחים. מבחינה סטטיסטית, זה נחשב באופן יחסי למספר לא מבוטל, שעלול להשפיע על התוצאות הסופיות. בנוסף, מתוך כלל המשתתפים, 29 נפטרו במהלך המחקר. לא ברור איך זה יטה את התוצאות אם הנתון הזה יכנס או לא לתוצאות הסופיות.

גם החוקרים שקוטלים את המחקר וגם אלה שערכו אותו, מסכימים כי יש לערוך מחקר נוסף, רחב יותר. הבעיה היחידה שעם סיכון לשבץ, קשה למצוא הצדקה למחקר נוסף. בטח גם לא יהיה קל למצוא משתתפים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה