בוא נשחק משחק קצר. תתרווחו בכסא שלכם. תזקפו את הגב. תירגעו. עכשיו תדמיינו שאתם ממש, אבל ממש חייבים להשתין. יש? עכשיו תדמיינו שמסיבה כל שהיא, אין מצב שאתם קמים לעשות את זה. זה לא קל אבל תזכרו, שם המשחק הוא להתאפק. אז תתאפקו, תכווצו, תלחצו. מה שאתם מרגישים עכשיו הם שרירי רצפת האגן, תגידו להם יפה שלום, כי הם עושים עבודה קשה. דרך אגב, אולי כדאי שתאמצו את המשחק הזה. באמצע העבודה, באוטו, אפילו בהליכה, כי אתם לא רוצים לדעת מה קורה כשהשרירים האלה נחלשים.

שריר השרירים

שרירי רצפת האגן, נקראים רצפה בגלל שהם נמצאים בתחתית חלל הבטן. התקרה של החלל הזה היא הסרעפת, והקירות שלו הם הגב ועמוד השדרה מאחורה, ושרירי הבטן מקדימה. בתוך המבנה הזה גרים (באושר) איברי האגן הקטן : הערמונית אצל הגבר, הרחם אצל האישה ופי הטבעת ושלפוחית השתן אצל שניהם. את כל העסק הזה מקבעות רקמות שצריכות מצד אחד להיות מספיק חזקות כדי להחזיק אותו שלא יקרוס, ומצד שני מספיק גמישות כדי לאפשר מעבר תקין של כל הצינורות שעוברים שם.

השרירים האלה, שאנחנו לא תמיד מודעים לקיומם ובטח שלא רגילים להפעיל אותם, אחראים בין היתר על פעולות שגרתיות ויומיות שאנחנו אפילו לא נותנים עליהם את הדעת כמו ללכת לשירותים, לשלוט על הצרכים, סגירת הסוגרים וגם על התפקוד מיני והלידה. כדי שכל העסק הזה יתפקד כמו שצריך, שרירי רצפת האגן צריכים להיות חזקים. שרירים חלשים יגרמו לקריסה של כל הקונסטרוקציה והנזק במקרה כזה הוא נזק מצטבר, שיגרום לפגיעה בכל התפקודים שנמצאים באחריות השרירים האלה בגלל שכולם מחוברים אנטומית וקשורים תפקודית (כן, גם לזה שנהנה פחות מיחסי מין).

הבעיות שיכולות להתפתח באזור הזה הן גניקולוגיות, אורולוגיות או פרוקטולוגיות, למשל צניחה של הרחם ושל הנרתיק, אי שליטה על הסוגרים, שלפוחית רגיזה, כאבים כרוניים בנרתיק או בפתח הנרתיק, בשלפוחית השתן או בצינורית השתן, בפי הטבעת ובאזור האגן כולו, כאבים בקיום יחסי מין ודלקת שתן כרונית. הסבל הפיסי הוא רב, הפגיעה באיכות החיים היא משמעותית והיא באה לידי ביטוי בכל הרמות. במישור המקצועי, החברתי, האישי והזוגי וגם בדימוי העצמי.

גם וגם

"לחלק מהבעיות הללו אין באמת פתרון קונבנציונאלי, או שהפתרון הקונבנציונאלי לא מספיק טוב" אומר ד"ר יורם אברהמוב, גניקולוג ואחד משלושת הרופאים במרפאת 'שלובים' העוסקת בפתרון הבעיות האלה באמצעות השילוב בין רפואה מערבית ורפואה משלימה.

מרפאת 'שלובים' הנמצאת במרכז הכרמל בחיפה, הוקמה לפני כשנה וחצי מתוך הרצון לתת מענה לאותה אוכלוסיה שמתעניינת בפתרון שהוא גם קונבנציונאלי וגם אלטרנטיבי, ומתוך ההבנה כי לחלק מהבעיות באמת אין פתרון קונבנציונאלי, או לפחות לא פתרון מלא. "אלה תחומים שלא זכו לתשומת הלב הראויה עד כה, אבל היום בהחלט ניתן להבחין בשיפור. ב'שלובים' אנו רואים שליחות להגיע לאותן נשים" אומר ד"ר אברהמוב.

"כל ההפרעות האלה אינן בהכרח הפרעות של גיל מבוגר" מסביר ד"ר אברהמוב, ומוסיף כי היום בהחלט אפשר להצביע על מגמה של ירידה בגיל. יותר ויותר נשים בעשור החמישי ואפילו הרביעי לחייהן סובלות מההפרעות האלה. למרות זאת, כאבים כרוניים בשלפוחית בצינורית או בנרתיק ופתח הנרתיק אכן אופייניות יותר לגיל הפוריות, מאשר לגיל מבוגר.

אז למה באמת זה קורה? לגבי שלפוחית רגיזה לא ממש יודעים מה הם הגורמים, לגבי השאר יודעים קצת יותר. "חלק מהגורמים להפרעות הם גנטיים" מסביר ד"ר אברהמוב. שליטה במתן שתן או צואה, צניחת הנרתיק או צניחת הרחם הן למשל הפרעות שקשורות בנטייה גנטית. גורמי סיכון נוספים יכולים להיות משקל עודף, עבודה מאמצת כמו הרמת משאת כבדים וגם גיל. בגיל המעבר למשל, רמות ההורמונים, בעיקר אסטרוגן, יורדות.

גורם נוסף ואולי בעצם ה-גורם הוא לידה. כן מסתבר ששוב דופקים את השחורים, או יותר נכון את השחורות. כאילו לא מספיק אנחנו סובלות מהמחזור, מתשעה ירחים של הריון ומהלידה עצמה, מסתבר שזה גם שם אותנו במקום טוב בתור להפרעות שרירי רצפת אגן. בזמן מעבר התינוק בתעלת הלידה, נגרמות פגיעות כמו קריעה של רצועות, שרירים ועצבים שאחראים על תפקוד איברי האגן. זה קורה בלידות שנחשבות טראומתיות (לגוף, לא לאישה) כמו לידה ארוכה, לידה שהייתה בה התערבות כירורגית או לידה מכשירנית.

מבחינת האבחון, אורודינמיקה- בדיקה מקיפה של כל מערכת השתן, תדע להגיד בדיוק מה יש לכן שם, למרות שברוב המקרים בדיקה גניקולוגית פשוטה תעשה את זה לא פחות טוב.

מבחינת הטיפול, הטיפול הקונבנציונאלי מתחלק לטיפול לא כירורגי, ולטיפול הכירורגי. הטיפול הלא כירורגי, שנקרא גם השמרני, כולל פיזיותרפיה לשיקום שרירי רצפת אגן, תרגילים לחיזוק ולשיפור השליטה, טיפול תרופתי וגם קרמים ומשחות שמכילים תרופות אנטי דלקתיות והורמונים שונים. בנוסף ממליץ ד"ר אברהמוב על שינויים בתפריט למשל להימנע מקפאין שיש לו אפקט משתן, או להימנע ממשקאות ומאכלים חומציים, בעיקר לאלה שסובלים מכאבים כרוניים בשלפוחית ובצינורית. מנגד ישנו הטיפול הכירורגי, שהוא מן הסתם הרבה פחות נעים ומתאים יותר במקרים של צניחת הרחם או הנרתיק.

פחדים, שליטה והישרדות

אצל הסינים רואים את כל העסק הזה קצת אחרת. שלפוחית השתן למשל מסמלת את הפחדים שלנו. בריחת שתן מצביעה על אובדן שליטה, על זה שהפחדים מצליחים להשתלט עלינו. באופן דומה הכליות מסמלות יציבות, איברי המין והרבייה מייצגים את תפיסת הנשיות וכל האזור כולו, שנקרא המחמם התחתון, מייצג צרכים בסיסיים ואת ההישרדות שלנו. את זה הסבירה לי רווית סלע, מטפלת בדיקור סיני, ברפלקסולוגיה ובצמחי מרפא, ואחת מארבע המטפלות ב'שלובים'.

כל החבורה הזאת נמצאת באחריות של הכליות, אולי בגלל שהן מסמלות יציבות ואולי גם לא. אם היאנג של הכליות נחלש, הן נחלשות מבחינה אנרגטית (לא פיסית), ואז אין מה שישלוט על סגירה ופתיחה של הפתחים. כשהכליות נחלשות, גם הטחול נחלש ואז זה מגיע לכדי חולשה וצניחה כלפי מטה. הטיפול באמצעות הדיקור בשילוב צמחי מרפא (שלכל אחד אנרגיה ואופי שונים) מחזק את הכליות מבחינה אנרגטית, ומחזיר לידיהן את הפיקוד מבחינה מטפורית. "אחרי שהכליות חוזקו", מסבירה סלע "אפשר למנוע גם את הצניחה וגם את הבריחה. זה לא יקרה ביום אחד. בהקלה הראשונית נבחין כבר בחודש הראשון לטיפול, אולם בהקלה המשמעותית נרגיש רק לאחר מספר חודשים".

וכמו שאתם בטח מתארים לעצמכם, לדיקור ולצמחי המרפאה מיוחסת גם השפעה של הרגעה לכל אי הנעימות הכרוכה בטיפולים מהסוג הזה. הם מקלים גם על הכאב. "למקרים של כאבים כרוניים (בנרתיק, בשלפוחית השתן או בצינורית השתן) אנחנו מתייחסים כאל תקיעות, של צ'י או של דם, ופועלים כדי להניע את הצ'י באזור" מסבירה סלע.

ואני אומרת, בוא נשחק משחק קצר....

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה