Write a comment

 

בזמן שאנחנו עורמים בקבוקי פלסטיק, נלחמים בעצמנו לא לקחת עוד שקית מהסופר ובודקים איפה הפח הכי קרוב למיחזור ניירות, במקומות אחרים בעולם התחילו לחשוב בגדול על פתרונות גדולים. עם או בלי קשר לאמנת קיוטו, נראה שדברים מתחילים לזוז.

איך ואיפה נחיה בשנת 2015? קבלו את שלושת הגדולות.   

מסדר (Masdar)

קצת אירוני, אבל העיר הראשונה שתפנה גב לנפט, כנראה תצמח סמוך לנמל התעופה של אבו דאבי, ענקית יצרניות הדלק במזרח התיכון. העיר מסדר, ששייכת לאיחוד האמירויות הערביות (אבו דאבי, דובאי ועוד כמה מקומות שאנחנו לא מכירים) נמצאת עכשיו בתהליכי בניה. המטרה: אפס סובלנות לזיהום ולפחמן. האמצעים: טכנולוגיות ירוקות שונות ומשונות. אבל מסדר נכנסה לרשימה דווקא בגלל מה שלא יהיה בה, וזה מכוניות. עד כמה שאנחנו יודעים, כל כלי הרכב בעולם מונעים על דלק, ומהשלכות הסביבתיות של זה כולנו סובלים ועוד נסבול. התושבים של מסדר לעומת זאת, יסתובבו ברחובות העיר ברגל, על מדרכות מוצלות. ואם החום הכבד של המדבר ישבש את דעתם והפטה מורגנה היחידה שתהיה להם היא מכונית גדולה וממוזגת, הם יוכלו לעלות על אחת מ-83 תחנות התחבורה הציבורית, שבכל נקודה בעיר בה הם נמצאים, זה אף פעם לא יהיה רחוק יותר מ-15 מטר. רשת התחבורה הציבורית במסדר היא סיפור בפני עצמו, ויכולה בקלות לגרום לאוטובוסים ולרכבות התחתיות המסורתיות להחוויר. היא בנויה מכלי רכב חשמליים קטנים, מונעים באמצעות מגנטים ושתי מערכות של מסילת רכבת חשמלית שיקשרו את מסדר לעולם החיצוני, איפה שכן יש כלי רכב רגילים. פרויקט מסדר יצא לדרך בשנת 2006 והפיתוח כבר בשיאו. החלק הראשון של העיר צפוי להיפתח כבר בשנה הבאה.

לונדון (London)

בשנת 2006, לונדון היתה אחראית ל- 8% של פליטת הפחמן, מתוך 560.6 מיליון הטונות שפולטת אנגליה כולה. וזה לא שיש שם תעשיה כבדה או משהו כזה. 70% מהפחמן בלונדון נפלט ממבני מגורים. לונדון החליטה לקחת אחריות, ופיתחה תוכנית שאפתנית לטווח ארוך שידועה בשם Mayor’s Energy Strategy. מה שהתוכנית הזאת אומרת בין היתר, הוא שעד שנת 2010 בכל אחד מ- 32 הרובעים בעיר, תוקם קהילה ירוקה עם אפס סובלנות לפחמן. אב טיפוס יוקם בגאליונס פארק (Gallions park) והוא יכלול לפחות 200 יחידות מגורים. מה שחשוב בכל הסיפור הזה, הוא שבלונדון החליטו לבנות על אדמות ומבנים נטושים ששימשו בעבר לתעשייה, במקום לבנות על אדמה בתולית. הפארק בגאליונס כולל כמה מאפיינים ידידותיים לסביבה, כמו חשמל ומים חמים שיופקו ממקורות טבעיים, דלק שיופק מעץ וביומסה, וטורבינות שיותקנו על גגות מגורים וימירו אנרגיה סולארית לחשמל. תוכניות התכנון הוגשו למי שצריך בחודש יולי השנה, הבניה צריכה להתחיל בעוד קצת פחות מחודשיים וחצי מהיום, בשנת 2009.

דונגטאן (Dongtan)

על אי קטן, מאוכלס בקושי, שנמצא במרחק של 25 קילומטרים מהחוף של שנחאי, מתפתחת לה עיר שיכולה להפוך בקלות למשיח של ביליון האנשים שלפי ההערכה צפויים לחיות באזורים העירוניים של סין עד שנת 2045. חוץ מזה שדונגטאן היא עיר מתוכננת, היא כנראה תהיה גם חלון הראווה של טכנולוגיות ידידותיות לסביבה, בזכות תחנות כוח שפועלות על רוח וכלי רכב שלא פולטים כלום. אבל מה שהופך את דונגטאן והסביבה לחברות הכי טובות, הם המים. נושא קריטי לרוב העולם, ובמיוחד לסין בה רוב הנהרות מזוהמים לעייפה. האו"ם העריך שעד שנת 2025, כמעט 2 ביליון תושבים על הכדור יגורו באזורים בהם מי שתיה רגילים יהפכו למצרך יקר המציאות. דונגטאן עוצבה לצרוך 43% פחות מים מאשר עיר קונבנציונאלית, באמצעות מה שנקרא גגות ירוקים- גגות של בניינים שמכוסים צמחים שמיועדים ללכוד ולסנן מי גשם, ופסולת ממוחזרת לדישון והשקיית החוות הקרובות. דונגטאן נמצאת בשלבים מאוד מוקדמים של בניה. לפי ההערכות עד שנת 2,010 יוכלו לגור שם 5,000 אנשים ועד שנת 2,050 מספר התושבים בדונגטאן יגיע ל- 500,000. ואם הסיפור עם המים באמת יוכיח את עצמו, מודל דונגטאן יועתק גם לערים אחרות בסין.

זה מעורר כבוד, מעורר השראה ובטח מעורר ציפייה, אבל זה לא אומר שאנחנו יכולים להפסיק את מה שאנחנו עושים. שהגדולים יתעסקו בדברים גדולים, ואנחנו נמשיך עם הבקבוקים, הניירות, השקיות והידית הקטנה של הניאגרה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.