Write a comment

 

בין פריקים של מזון נא, לאלה שאוהבים לעשות וידוי הריגה לאוכל שלהם מתנהל ויכוח בינלאומי מה עדיף יותר. אז נכון שחלק ממה שמגדיר קיץ הוא תזונה קלה ומרעננת, אבל בכל זאת..

לאדות? להקפיץ? לטגן? או לאכול חי? איזה שיטה הכי טובה ולמה.

חי, צומח, דומם
אם להאמין למה שאומרים המתנגדים לבישול, כל פעם שאנחנו שולפים את הסירים והמחבתות מתחוללת מיני מלחמה. המבנה הביוכימי של המזון משתנה, הערך התזונתי שלו מתרחק אלפי שנות אור מההרכב הטבעי, המולקולות מתפרקות, המינרלים, הויטמינים וחומצות האמינו מתרוקנים, תכולת המים במזון מתדלדלת, האנזימים שכל כך חשובים לעיכול מושמדים, וכאילו שזה לא מספיק -החום והבישול יוצרים תוצרי לוואי, שבמקרה הטוב הם סתם מוטציות ובמקרה הרע הם חומרים מסרטנים.

לטענתם, אחרי שאנחנו אוכלים מזון מבושל, כל התאים של מערכת החיסון עוברים למערכת העיכול, ומשאירים את מערכת החיסון המומה וחלשה ואת הגוף הרבה יותר רגיש למחלות. בגלל שמזון מבושל דל בחומרים מזינים ומכיל גם פסולת ורעלים, התאים בגוף אף פעם לא מקבלים את מה שהם צריכים, ונמצאים במצב של רעב תמידי. כל זה, עלול להוביל למחלות, השמנת יתר ותהליך הזדקנות מואץ.

מצד שני, כולנו יודעים שתהליך של בישול מחסל לפחות חלק מהחיידקים שנמצאים במזון נא, וחוץ מזה, בישול גם מאפשר לגוף לעכל סוגים מסוימים של מזון, שלא אכילים כשהם נאים, כמו קטניות (שעועית, חומוס) או דגנים (אורז, פסטה).

בסופו של דבר, כנראה שהמידה בה החומרים שאנחנו צריכים יתפרקו, היא שאלה של טמפרטורה, משך הבישול ובעיקר שאלה של שיטה.

אידוי

שיטת בישול שמשמרת את נבחרת החלומות של כל הוויטמינים והמינרלים במזון. היתרון הגדול שלה הוא שבשיטת בישול זו אין תוספת של שמן ושומנים, ולכן יש שליטה על תכולת השומן והקלוריות. המהדרין אומרים שלאידוי יש יתרון נוסף. הוא מגביר את הטעם הפנימי של כל סוג של מזון והופך את האוכל להרבה יותר טעים. מצד שני, אומרים שהדברים הכי טעימים הם גם הכי משמינים, לא?.

הקפצה
במקום השני בשמירה על תכולת החומרים במזון מדורגת ההקפצה, שיטת בישול שמגיעה מהמזרח הרחוק, שזכתה גם לכינוי טיגון בריא. הקפצה היא גם שיטת בישול מהירה, ובה זורקים את הכל לסיר (רצוי ווק) עם מעט שמן, ומבשלים מהר בחום גבוה, תוך שמירה על הטעם, הטקסטורה והחומרים המזינים.

טיגון

לא הדרך האופטימאלית לבשל בלשון המעטה, כיוון שחום גבוה וממושך יכול להרוס כל חלקה טובה במזון. אם עושים את זה עם חמאה או שמן, הם נספגים כמעט במלואם על ידי המזון וככה יוצא שמכניסים לגוף הרבה יותר שומן ממה שהתכוונו מלכתחילה. גם טמפרטורת השמן היא גורם חשוב. כאשר שמן מתחמם שוב ושוב, שלא לומר נשרף, הוא הופך רעיל ומייצר רדיקלים חופשיים. תזרקו אותו. לכולם יהיה יותר טוב.

הרתחה

בדומה לאידוי, גם הרתחה נחשבת לשיטת חביבה על שומרי המשקל. אלא שהרתחה יכולה להבריח חומרים מזינים מהמזון, עד כדי כך שיש כאלה שאומרים שמי הבישול מזינים יותר מהמזון עצמו. ובכל זאת, יש מזונות שמקלחת של מים רותחים עושה להם רק טוב. כמו למשל ירקות ירוקים או ירקות עם טעם מעט מריר כמו כרוב ניצנים. או בקיצור, כשאין ברירה אז אין ברירה.

מיקרוגל

האופציה הכי מהירה והכי נוחה, אבל גם אפשרות לא ממש טובה. חלק מהרכיבים התזונתיים הולכים לאיבוד, וזה לא המינוס היחיד. מחקרים על בעלי חים מראים שמנגנונים בגוף כמו המערכת החיסונית, כולסטרול והמוגלובין לוקחים את הסיור עם מיקרוגל די קשה. מחקרים אחרים מצביעים על שכיחות קצת יותר גבוהה של סרטן הקיבה וסרטן המעי, בעיות עיכול ובעיות בתפקוד המערכת הלימפטית בקרב אנשים שעושים את זה קבוע. כל המחקרים האלה אינם חד משמעיים (שלא לומר שנויים במחלוקת) אבל עד שתהיה החלטה סופית, למה להסתכן?

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.