Write a comment

 

ברפואה הקונבנציונאלית, לא מאמינים בדברים שאין להם הסבר והוכחה מדעית. בהומיאופתיה, לא מאמינים בטיפול אחד ויחיד לאותה מחלה. אז הן פשוט מתווכחות ביניהן. המערכה הנוכחית נפתחה בכנס שהתקיים בלונדון תחת הכותרת 'הומיאופתיה וסימפטומים של איידס' לקראת ציון יום האיידס הבינלאומי (1/12). כנס שהצליח לעצבן הרבה מאוד אנשים, במיוחד רופאים ורוקחים.  

אבל הציפורניים נשלפו עוד הרבה לפני הכנס הזה. בשנת 2003 החליטה ממשלת אנגליה שלא לסבסד עוד את המרפאות ההומיאופתיות, והפחיתה את שיעור התמיכה בהן מ- 65% ל- 35% ובמקביל קיצצה גם בתקציבים של בתי חולים. אנגליה לא לבד במערכה. גם בצרפת נשאלות אותן שאלות בדיוק.  

המצדדים בטיפול ההומיאופתי הם בדרך כלל כאלה שבשבילם הוא הוכיח את עצמו. אלה שלא, אומרים שבמקרה הטוב הטיפול ההומיאופתי הוא חסר ערך. במקרה הרע, הוא עלול להיות קטלני. למשל, ההומיאופתיה לטענתם לא יכולה להציע חלופה טיפולית הולמת לאיידס.

זה נכון שאנשים פונים להומיאופתיה לפעמים רק כמוצא אחרון. מצד שני, יש מקרים שאנשים משוועים לטיפול אבל לרפואה הקונבנציונאלית אין מה להציע, כמו במקרים של כאבי גב, או עייפות שאין לה הסבר רפואי. במקרים כאלה, הומיאופתיה יכולה להיות הפתרון.

העובדה שאנחנו לא בדיוק מבינים איך זה עובד, היא לא סיבה לפסול על הסף. את התוצאות רואים בשטח. ההומיאופתיה מסתכלת על כל התמונה, ומנסה להבין את המחלה בהקשר של אותו אדם. זה לא מספיק להגיד שמחלה X נגרמת על ידי Y ומטופלת באמצעות Z. הסיבה שלאחד כואב הגרון, היא לא אותה הסיבה שבגללה הוא כואב גם אצל האחר. מה שיעזור לראשון, לא בהכרח יעזור גם לשני.

תרופות הומיאופתיות מורכבות מדילול של מולקולות פעילות בנוזלים. המתנגדים לטיפול ההומיאופתי טוענים שעד שהתרופה מגיעה לבית המרקחת באריזתה הסופית (והיקרה), לא נשאר בה כמעט כלום. לטענתם אין, ולו שביב ראייה, שתומכת ביעילות הטיפול ההומיאופתי.

מצד שני, מחקרים אחרונים מראים שהתכונות של החומר נשמרות ומשתנות, גם כשהוא נמצא בתרופה בריכוזים מזעריים. דווקא העובדה שמדובר בחלקיקים קטנים, מאפשרת להם לעבור דרך ממברנת התא, ולגרום לשינוי ביוכימי. גם על זה למתנגדים יש תשובה. אם תבקשו יפה, הם יציגו לכם בשמחה חמישה מחקרים שונים שעוסקים ביעילותם של תרופות הומיאופתיות. אותם מחקרים (אחרי שכמובן לקחו בחשבון הטיות אפשריות במחקר) הגיעו למסקנה כי התרופות ההומיאופתיות נעדרות כל פעילות פרמקולוגית, ולא יעילות יותר מפלסבו.

אבל מה זה בעצם פלסבו? המשמעות של פלסבו בלטינית היא להשביע רצון או לגרום הנאה. אם מתייחסים למשמעות הזאת, הרפואה הקונבנציונאלית מקבלת ציון נכשל. זה לא ממש כלול באג'נדה שלהם. גם המטופלים מרגישים כחלק ממכונה עצומה, חסרת רגישות. בהומיאופתיה לעומת זאת, ידברו על כל מה שהמטופל רוצה לדבר עליו, ורק עליו. בלי להציץ בשעון.

המתנגדים לטיפול ההומיאופתי אומרים שזה לא מלחמה, זה היגיון פשוט. ההומיאופתים אוהבים להשמיץ את הטיפול הקונבנציונאלי הם אומרים, אבל לא מספקים אף חלופה. יותר מזה, הם טוענים שהתעלמות מאבחנה או המלצה להפסיק את השימוש במשאף, או בכל תרופה אחרת שעוזרת למטופל, גובלת בחוסר אחריות.

גם במקרים שלכאורה אין לרפואה הקונבנציונאלית מה להציע והרפואה ההומיאופתית מצילה את העניינים, הם לא הוכחה מספיק טובה בשבילם. לטענתם, הכל מתרחש במחזוריות טבעית. כאבי גב הולכים ובאים, מצבי רוח משתנים. המחזוריות הזאת מטבעה משתנה כל הזמן, אבל המטופלים בהומיאופתיה הולכים שולל אחרי מה שנראה כהצלחת הטיפול. למעשה, מדובר בסך הכל בשתי תופעות שמתרחשות בסמיכות, כשבמציאות אין ביניהן קשר.

אף אחד מהמחנות עדיין לא אמר את המילה האחרונה. זה בטח יקח עוד הרבה זמן, אם בכלל. אבל כשזה נוגע אלינו, נפנה לטיפול שהכי יעזור. לא משנה מה אומרים אחרים.

כתבות קשורות:

הומאופתיה – עשה ואל תעשה

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.