Write a comment

 

אנחנו יודעים כמעט הכל על המלח, אך הוויכוח האם להמליח את המזון לא פוסק. יש המכנים את המלח "מוות לבן", אחרים גורסים שבלעדיו החיים לא יכולים להתקיים. בקיץ השאלה הזו מתחדדת עוד יותר: אנחנו מאבדים את המלח עם הזיעה, ועל האובדן הזה יש לפצות.

אז להמליח או לא? שלושה נימוקים בעד וארבעה נגד

המלח נחוץ

לנתרן והכלור, הכלולים במלח, יש משמעות ענקית עבור תפקוד האורגניזם. הנתרן משתתף בתחזוק המאזן החומצי ובמעבר האימפולסים העצביים. כשיש מחסור בנתרן, מופיעה חולשה בשרירים, חוסר ערנות, החלשת הקואורדינציה. הכלור נחוץ, בין השאר, לייצור מיצי הקיבה. אלה הנמנעים מצריכת מלח, חייבים לקבל את המיקרו-אלמנטים האלה ממקורות אחרים – למשל ממים מינראליים.

גם שימוש במעט מלח מזיק

מומחי הקולג' ע"ש אלברט איינשטיין בארה"ב חקרו במשך שש שנים את השפעת המזון המכיל מלח על האורגניזם בקרב 8,700 אנשים. במחקר התברר כי תצרוכת קבועה של מזון עם מעט מדי מלח, מגדילה את הסיכוי ממוות ממחלות הלב ב-80 אחוז.

אנחנו מאבדים אותו

בצורה אידיאלית, עלינו לקבל בין 3 ל-6 גר' מלח ביממה. הדיאטנים מכנים את הכמות הזאת "הנורמה החורפית", והדבר מרמז לכך שיש גם "הנורמה הקיצית". בעונה החמה ו/או במהלך העיסוק בספורט אנו עלולים לאבד בין 20 ל-40 גר' מלח ביממה. על כן, אם אתם באמת מנהלים אורח חיים פעיל, אפשר להוסיף יותר מלח למזון בתקופת הקיץ או לשתות משקאות בריאות למיניהם המפצים על אבדן המינרלים. לאחר אימון מפרך בחום מומלץ אפילו לשתות 0.3 עד 0.5 אחוז של תמיסת מלח בישול.

הנימוקים נגד

המלח גורם לכאבי ראש, מעלה את לחץ הדם, מגדיל את העומס על הלב ועל הכליות. כאבי הראש מופיעים בערך אצל 20 אחוז מהאנשים, הרגישים למלח. ניתן בקלות להגדיר אם אתם משתייכים לקבוצת הסיכון – נסו לפחות שבוע לשמור על דיאטה מעוטת מלח או בכלל להימנע ממנו. אם הרגשתכם השתפרה פלאים, סימן שעליכם להגביל את השימוש במלח בצורה ניכרת.

המלח בולם את פעילות המוח

מחקרים שונים הוכיחו שיש קשר בין צריכת המלח, חוסר פעילות פיזית (כגון צורת עבודה בישיבה) והפרעות קוגניטיביות. המדענים הוכיחו במהלך ניסיונות אמפיריים שאנשים שאוהבים מזון מלוח, ומנהלים אורח חיים "ישיבתי", עם הזמן צולחים פחות טוב מבחני ריכוז שונים. אם כי, ברגע שהם מתחילים להתנועע יותר, הפונקציות של המוח אצלם משתפרות לאין ארוך, גם אם לא פסקו לצרוך מלח.

המלח מזיק לחולי לב

מצד אחד, מדענים מאוניברסיטת קליפורניה סבורים כי האורגניזם בעצמו מווסת את הנתרן בגוף, ואין צורך להגביל אותו בצריכת המלח. אך לאנשים עם בעיות לב המלח עלול ליצור בעיות אין ספור. במקרים האלה יש להחליף את המלח הרגיל במלח פרופילאקטי, הנטול נתרן, או עם מיעוט נתרן, ועם זאת יש בו הרבה קלציום ומגנזיום שכה נחוצים ללב.

המלח גורם להשמנה

ראשית, כל גרם של מלח באורגניזם מיכל כ-100 מ"ל מים. שנית, המלח הוא מגביר טעם טבעי. הוא מגרה את הרצפטורים של הטעם, מגביר את התיאבון. בסיכומו של דבר, אנחנו אוכלים יותר, המשקל עולה ובכך יוצר עומס על תפקוד מערכות הלב.

פסק דין

אם הנכם סובלים מבעיות לב וכלי הדם, מוטב לצרוך את המלח במשורה. עבור אחרים, לא המלח עצמו מזיק, אלא צריכת יתר שלו. אדם ממוצא (הדבר משתנה בקלות ממדינה למדינה ומאורח תזונה שונה) צורך בין 10 ל-30 גר' מלח ביום, בעוד שרק 15 אחוז מהמלח אנו מקבלים מהמוצר עצמו. השאר מגיע ממוצרים מוכנים שהכינו במפעלי המזון (עד 75 אחוז מהנורמה היומית), ומירקות הטבעיים שממליח הטבע עצמו.

ככל שנצרוך פחות מזון מוכן, מאפים, שימורים וכו', כך נקבל פחות מלח "סמוי", ובהתאם יפחת הסיכון לבריאותנו. ואילן להמליח קצת מזון במלח בריא – למשל מלח ים או מלח הימלאיה, העשיר במיני מינרלים –דווקא עשוי להיות בריא.

כמה עובדות על המלח

גופו של אדם בוגר מכיל 300 גר' של מלח.

הריכוז של המלח בדמנו מוערך ב-0.5 עד 0.6 אחוז.

1 ליטר של חלב אם מיכל כ-0.1 מלח.

מלח רגיל נשמר בין שנה לחמש שנים בהתאם לאריזתו.

אם על אריזה של מוצר כלשהו כותב "ללא תוספת מלח", קראו היטב את מרכיביו: המוצר יכול להכיל גלוטמט של נתרן או רוטב כלשהו, שגם הם עשירים בנתרן.

על פי הערכות, אם כל אדם יפחית את כמות המלח שהוא צורך ב-1.3, כמות שטפי הדם במוח תפתח ב-14 אחוז.

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.