Write a comment

 

לרמה גבוהה של חומצת שתן בדם - היפראוריצמיה (hyperuricaemia) יכולות להיות כל מיני סיבות. זה מצב שיכול להתרחש בגלל סכרת, הרעלת עופרת, תת פעילות של בלוטת המגן ועוד, אבל סביר להניח שהוא נגרם בגלל גאוט (gout)

לילה לא שקט

גאוט (שיגדון או פודגרה) הוא מקרה ספציפי של דלקת פרקים, שמתרחש בגלל ריכוז גבוה של חומצת שתן. חומצת שתן היא התוצר הסופי של פירוק חומרים שנקראים פורינים, שמרכיבים בין היתר את ה- DNA שלנו. בדרך כלל חומצת השתן מומסת בדם, עוברת לכליות ומשם, דרך השתן, היא יוצאת מהגוף. בגאוט זה לא קורה. בגלל שילוב לא מוצלח של עודף בייצור חומצת שתן מצד אחד, וירידה ביכולת להפריש אותה מצד שני, חומצת השתן נשארת בדם. לאורך זמן, היא שוקעת במפרקים וברקמות וגורמת לדלקת.  

באופן כללי, גאוט מופיעה אצל פחות מאחוז אחד בכל האוכלוסייה. קהל היעד שלה הם קרניבורים (אוהבי בשר) מעל גיל 30 (95%). אצל נשים, אם בכלל, היא תופיע בגיל מאוחר יותר. גם השמנת יתר, לחץ דם גבוה, ושתיית אלכוהול נחשבים לגורמי סיכון. לא בדיוק יודעים איך, אבל מניחים שגאוט קשורה גם לגנטיקה, כנראה שאיזושהי בעיה בתפקוד של הכליות מצליחה לעבור בתורשה. 

לגאוט יש כנראה פטיש לרגלים. מכל המקומות בגוף, היא מתחילה דווקא בבוהן של כף הרגל. באישון לילה, מופיע הכאב, מלווה בנפיחות, אודם ולפעמים גם חום. מי שעבר את זה אומר שזה בלתי נסבל. התקף עשוי להימשך מספר ימים, בין התקף להתקף עשויים לחלוף מספר ימים ואפילו מספר שנים. אם ההתקפים חוזרים על עצמם בתכיפות, זה כבר מצב כרוני.

יש גם תופעה שנקראת שיגדון מדומה, רק שאת חומצת השתן מחליף הסידן, ואת הבוהן ברגל מחליפים הברכיים ושורשי כפות הידיים. גם שיגדון מדומה מופיעה בשכיחות גבוהה יותר אצל גברים, אולם היא שכיחה בגילאים מבוגרים יותר (70).

לא שותה, לא מעשן ולא משחק סנוקר

הביטוי הקליני הברור של גאוט הוא רמת חומציות גבוהה בשתן, אבל זה לא מספיק לאבחון. בדיקת נוזל מפרקים תקבע באופן חד משמעי אם מדובר בגאוט או במשהו אחר. למעלה מ- 1,000 מ"ג של חומצת שתן שנמדדו בתוך 24 שעות, זה הרבה יותר מדי.  

בהתקף של גאוט חשוב לשתות הרבה, לנוח ולהיעזר במשככי כאבים מכל סוג (בתקווה שהם באמת עוזרים). אם מצליחים להגיע לטיפול בתוך 12 שעות מהמקרה, קולכיצין היא תרופה יעילה במיוחד. היא מורידה את רמת החומציות באופן מיידי ומונעת היווצרות של משקעים.

אבל כדי למנוע הישנות של ההתקפים, צריך להוריד את חומצת השתן בדם באופן קבוע. אם לא מטפלים בזה, גאוט עלולה להתפתח לדלקת פרקים כרונית ולגרום נזקים בלתי הפיכים למפרקים. התרופה הנפוצה ביותר היא אלופורינול. החיסרון העיקרי שלה, הוא שהפסקה בנטילת התרופה תעלה את רמת חומצת השתן לרמה גבוהה יותר מזו ההתחלתית. לכן ברגע שמתחילים, זה לכל החיים. מעבר לכך, במקרים נדירים של שימוש לאורך שנים, תתכן פגיעה בתפקודי הכליות או הכבד.

רבים מחולי גאוט נעזרים בטיפול הנטורופתי. זה לא קל, אבל זה קצת יותר ידידותי.
צמחי מרפא כמו ג'ינג'ר, ולריאן ואכילאה מורידים את רמת החומציות בשתן, ובנוסף מטפלים בדלקת ומשככים את הכאבים. להאצת תהליך חילוף החומרים בגוף ולשיקום הרקמות שנפגעו יתאימו ויטמינים מקבוצת A, B, C, E, אבץ וחומצה פולית.

מבחינת תזונה, בשר, גבינות שמנות, קפה ואלכוהול הם מחוץ לתחום. בשר (ובמיוחד איברים פנימיים) עשיר בפורינים. הפורינים מאיצים את היצור של חומצת שתן, אבל מקטינים את הספיגה שלה בכליות, בדומה להשפעה של קפה ואלכוהול. השומן אחראי לאגירת חומצת השתן בגוף.

פחמימות, פירות וירקות נחשבים כמעודדים הפרשת חומצת שתן ומהם אפשר לאכול בלב שקט. זה לא אומר שצריך לצום (גם צום גורם לעלייה חדה ברמת חומציות השתן), זה רק אומר שצריך קצת לשמור. בהמשך הטיפול, ניתן לשלב מחדש בשר בתפריט.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.