Write a comment

 

רשויות מקומיות שמנותקות ממים למשך מספר ימים, או ישובים שבכלל אין בהם מים זורמים, העדר תשתיות תחבורה ציבורית ובתים שנאכלים מטרמיטים. לא, אנחנו לא מדברים על מדינת עולם שלישי. אנחנו מדברים על ישראל של 2007.

ארגון 'חיים וסביבה', ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, הגיש הבוקר לשדולה הסביבתית- חברתית של הכנסת, את דו"ח הצדק הסביבתי לשנת 2007 . 'חיים וסביבה' מאגד כמאה ארגונים חברתיים וסביבתיים ביניהם 'אדם טבע ודין', 'החברה להגנת הטבע', 'מגמה ירוקה', 'שתי"ל' ועוד. כולם אגב, פועלים בהתנדבות.

עוני היא אחת הבעיות החמורות שמציג הדו"ח. מסתבר שישראל של 2007 לא מאוד רחוקה ממה שהיה כאן פעם. תנאי מחייה ירודים במעברות או פחונים, בעלי חיים ובני אדם שחיים ביחד, ללא מדרכות וכבישים, ללא מערכת ביוב וניקוז, ללא תשתית לאיסוף אשפה. מעבר לכך שתנאים כאלה אינם ראויים למגורי אדם, הם מהווים מפגע בריאותי ובטיחותי.

עוני הוא לא רק בעיה שלנו, הוא בעיה עולמית. כמיליארד אנשים (מתוך 6 מיליארד בעולם) חיים בשכונות עוני. לפי התחזיות, בעוד 20 שנה אוכלוסיית העולם תגדל ברבע, אבל מספר העניים יוכפל. למה זה קורה? בגלל תכנון סביבתי. באו"ם מעריכים כי רק 5% מעבודות הבניה באזורים עירוניים בעולם, מתבצעות לאחר תכנון. ולמה אין תכנון? כי זה עולה כסף. המדינה או הרשויות המקומיות יצטרכו להשקיע הון עתק בשדרוג תשתיות ישנות.

עוני לא מתדפק רק על דלתות פחונים בכפרים שכוחי אל. גם בתל אביב עצמה אפשר למצוא פערים. לדוגמא, בשכונות בצפון העיר יש 15 מ"ר של שטח ירוק לתושב. בשכונות הדרומיות יותר, הנתון הזה יורד כמעט עד קו האפס. גם רעש, שנחשב למפגע סביבתי, אפשר למצוא יותר בדרום תל אביב (אזור התחנה המרכזית) בשיעור הגבוה ב- 50% מהמותר בחוק.

לגיטימי לחשוב ששקט וירוק הם בבחינת מותרות, אבל מה לגבי קורת גג? בשתי שכונות בנתיבות, נטעים ונווה נוי (שמות מאוד פסטורליים), 10,000 בתים נאכלו על ידי טרמיטים. הבתים נמכרו בתחילת שנות ה- 90 במסגרת מכרז, לתושבים מעוטי יכולת ומהירי החלטה. כבר בהתחלה התגלו ליקויי בנייה רבים, אבל עם זה עוד אפשר היה לחיות. אז הגיעו הטרמיטים. בקיץ 2007 משרד השיכון הדביר את האזור, אבל זה רק גרם לטרמיטים להתפשט אפילו יותר. חלק מהתושבים (רובם עולים חדשים) הגישו תביעה, וכידוע על עניינים שעומדים ותלויים בבית המשפט, לא מדברים.

ומה בנוגע למים זורמים? רשויות מקומיות וישובים שלא שילמו את חוב המים שלהם למקורות, מוצאים עצמם ללא מים זורמים במשך מספר ימים. נכון לא לשלם בזמן זה לא יפה, אבל יש חוקים כמו חוק תאגידי מים וביוב (2001) ויש גם אמות מידה אנושיות סבירות.

136 העמודים של הדו"ח מציגים תמונת מצב די עגומה של ישראל 2007. אבל בארגון 'חיים וסביבה' לא רק אומרים מה לא בסדר, יש להם גם הצעות לפתרון. בגלל שהם מאמינים שאי אפשר להפריד בין צדק סביבתי לצדק חברתי, ושבכל מקרה הבעיות הן גדולות מדי בכדי שגוף אחד ינסה לפתור אותן, הם מדברים בעיקר על שיתוף פעולה. בין משרדי ממשלה, בין אזרחים, בין ארגונים סביבתיים, בין הרשות המחוקקת למבצעת, בין השלטון המקומי, ובין כולם לאקדמיה. רק ככה הדיון בבעיות סביבה יהיה מספיק רחב ומקצועי. מעבר לכך, הם קוראים לגבש תוכנית ממשלתית לצמצום פערים, להעלות את המודעות הסביבתית-חברתית, לתת עוד כוח למי שכבר כן עוסק בתחום (כמו ועדות איכות סביבה מקומיות) אבל בעיקר, להגביר את המודעות לנושא ולהפנות הרבה יותר משאבים כלכליים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.