Write a comment

 

אחרי שנחשב למושיע הלאומי, או לפחות הסביבתי, הדלק האורגני נמצא תחת מתקפה. הדלק הטבעי מותג מלכתחילה כטוב יותר מדלק רגיל, אבל, אחרי שהפך במקומות מסוימים לנפוץ לפחות כמו 95 אוקטן רגיל, מסתבר שהעלות הגלובאלית, הסביבתית והכלכלית שלו לא פשוטה.

את הביו-דיזל מפיקים מצמחים כמו תירס, עצי דקל, בוטנים, סויה ועוד, או ממחזור של שמן טיגון. הוא זול יותר, טוב יותר לסביבה ואומרים שאפילו טוב יותר למנוע. אבל מסתבר שהמשוואה הזאת מופשטת מדי, ויש בה הרבה יותר משני נעלמים. מחקרים חדשים מראים בפעם הראשונה את ההשפעות שיש לתהליך היצור של ביו-דיזל על אדמות חקלאיות, על פליטת מזהמים לאוויר, על האינפלציה ועל בני האדם. כי בגלובליזציה (כמו בגלובליזציה), אף אחד לא מקבל פטור.

זה התחיל בשימוש החדשני והמבטיח בביו-דיזל. בין אם מטעמים כלכליים ובין אם מטעמים ירוקים, זה תפס. ביו-דיזל הפך לענף החם בייצור. כולם רצו להשקיע, כולם רצו עוד וכולם התרגלו לרעיון שמה שפעם היינו רגילים לאכול, היום מביא אותנו ממקום למקום. כשמלאי חומרי הגלם הגיע כמעט לקו האפס, החליטו להסב קרקעות חקלאיות או אפילו סתם קרקעות, לקרקעות שמגדלים עליהן יבולים שאפשר להפוך לביו-דיזל. לכל זה צריך להוסיף גם את מזג האוויר שבעצמו הצליח להרוס כמעט כל חלקה טובה, או אם לקצר סיפור ארוך, יצאנו קרחים מכל הכיוונים.

בסין לדוגמא, החורף הנוכחי היה הגרוע ביותר מזה מספר עשורים. בתוך כמה שבועות, עשרות אנשים נהרגו, נזקים בשווי ביליוני דולרים נגרמו. ב- 60% מהאזורים, האובדן בגידולים הוגדר כ'חמור'. סופות השלג שהשתוללו תפסו את המפעלים עם המכנסיים למטה, רבים מהם נאלצו לסגור את הבסטה או להמשיך לתפקד ללא מלאי. כתגובת שרשרת, בשבוע האחרון של חודש ינואר, המחיר של פירות וירקות טריים עלה בלמעלה מ -30% באזורים מסוימים, המחירים של מוצרי החלב הגיעו לשיא, והצליחו להפתיע אפילו את טובי הכלכלנים. בתגובה, הממשלה הקפיאה את מחירי החשמל והרחיבה את דריסת הרגל שלה בכל הנוגע לשליטה על מחירים, בעיקר לטובת המעמדות הנמוכים שנאלצו להוציא מחצית (!) מהכנסותיהם על דבר בסיסי כמו מזון.

בוויאטנם המגמה היתה אפילו חמורה יותר בהשוואה לשווקים אחרים באסיה. הענפים שנפגעו הם ענף המזון, הדלק והבנייה. אלפי עובדים במפעלים בבירה הכריזו על שביתה, כשהם תובעים משכורות גבוהות יותר, ולו רק כדי לנסות להדביק את הפער עם האינפלציה. באנגליה, התריע הבנק הלאומי שהמילה האחרונה טרם נאמרה. זו רק שאלה של זמן עד שהאינפלציה תעלה עוד.

ועוד לא אמרנו מילה אחת על המחיר הסביבתי. באינדונזיה למשל, השימוש הנרחב בעצי דקל ליצור ביו-דיזל חייב הסבה של קרקעות, יערות ואפילו קרקעות דשא. מעבר לעניין של השחתה של יערות ואדמות, פליטת המזהמים בתהליך ההסבה עצמו, עולה בהרבה על החיסכון. לפי מחקרים, בחישוב שנתי, רק ההסבה של הקרקע, עולה לנו ב-17 עד 420 פעמים יותר פחמן מאשר השימוש בביו-דיזל.

זאת ועוד, רבים מהמקומיים נשארים ללא אדמות, מים או תנאי מחיה הולמים. קהילות שהיו מספקות לבד את צרכיהן, מוצאות את עצמן נלחמות על חינוך ומזון. אפילו על התרבות ועל המנהגים המסורתיים קשה להם לשמור. נשמע לכם זניח ולא חשוב? תחשבו שוב. קוראים לזה זכויות אדם.

אז מזל שיש ארגונים ירוקים. לא מזמן הם יצאו בקריאה לכל הנוגעים בדבר לרדת מהמטרה להרחיב אפילו יותר את השימוש בביו-דיזל, ולא, נהיה עדים לאסון סביבתי וחברתי. וכמו שלכל משוואה עם שני נעלמים יש לפחות שני פתרונות, הם מציעים להתעקש על כך שכל כלי הרכב החדשים יעוצבו מראש ליעילות וחסכון סביבתיים, לשפר את התחבורה הציבורית ולהתוות קצת יותר שבילי הליכה ורכיבה על אופניים. 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.