Write a comment

 

דלקת. מילה שגורמת לחשוב על גרון כואב, ברך נפוחה אחרי ריצה, או בעיות שכיחות אחרות שאפשר לפתור עם תרופות, או קצת קרח. אבל יש סוג נוסף של דלקת, שהמשמעות שלה שונה לחלוטין.

דלקת כרונית היא תהליך איטי, שקט ומתמשך. אי אפשר להרגיש אותו. אין בדיקה שבודקת את זה. ואם זה לא מספיק, מחקרים מעידים על שכיחות בינה לבין כמה מהמחלות הרציניות ביותר.

הכל מתחיל במערכת החיסון

המחקרים על איך בדיוק דלקת מתפתחת עדיין נמצאים בשלבים הסופיים של ניתוחים סטטיסטיים והסקת מסקנות, אבל זה מה שיודעים להגיד בוודאות עד עכשיו: הכל מתחיל במערכת החיסון, קו ההגנה הראשון של הגוף, מול כל סוג של איום.

כאשר נפצעים, או כאשר חולים, מערכת החיסון שולחת צוות של תאי דם לבנים כדי לאתר את הבעיה, ולהתחיל את תהליך הריפוי. אבל לפעמים מערכת החיסון מקבלת קריאת שווא. התאים שהיא שולחת למוקד הבעיה (תאים לבנים), עושים בדיוק מה שהם היו עושים אם היתה בעיה אמיתית. אבל בגלל שאין שום זיהום לתקוף, או פולשים להדוף, הם משוטטים במערכת. לפעמים לאורך הרבה זמן.

הבעיה העיקרית היא שהגוף שלנו לא בנוי לסוג כזה של פעילות לא ממוקדת של מערכת החיסון. ובסופו של דבר, תאי הדם הלבנים האלה יכולים לפגוע בתהליכים, או באיברים פנימיים. הם גם עלולים להפריע לשגרה של תאים אחרים בגוף שהתפקיד שלהם הוא למנוע מחלות, ובכך משאירים את הדלת פתוחה למחלות אחרות, כמו סרטן.

למרבה המזל, יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי למנוע התפתחות דלקת כרונית.

עודף משקל

עודף משקל מתחיל בדרך כלל בתזונה שכוללת הרבה שומן טראנס ושומן רווי. באופן עקרוני, תזונה כזאת (חוץ מלהיות כל מה שתזונה לא אמורה להיות) מגבירה גם את הסיכון להתפתחות תהליכים דלקתיים. וזה רק הגיוני שאם אנחנו סוחבים עודפים, גם תאי השומן קורסים תחת העומס. עודף הסטרס מבלבל אותם והם שולחים קריאת S.O.S למערכת החיסון. בתגובה, מערכת החיסון שולחת למקום תאי דם לבנים. אבל תאי דם לבנים, שמשוטטים במערכת חסרי מעש, עלולים לעודד התפתחות תהליך דלקתי. לאורך זמן, הדלקת הזאת יכולה להפוך תאים בריאים לחלוטין, לתאים עם התנגדות לאינסולין (ההורמון שמווסת סוכר בדם), מה שבתגובה יכול להוביל להתפתחות סוכרת. יותר מזה, תאי הדם הלבנים המיותרים, עלולים לפגוע גם בתפקוד של הכבד.

מנגד, עולם הצומח הוא ההימור הכי בטוח כשזה מגיע למניעת דלקת. כל נוגדי הדלקת במשקל כבד מגיעים משם: מגנזיום, נוגדי חימצון, קרטנואידים (פיגמנט כתום שנמצא בגזר, בטטה ודלעת), ליקופן (פיגמנט אדם שנמצא בעגבניה ואבטיח) והרשימה עוד ארוכה. מילת הקסם? ים תיכוני. ירקות, פירות, דגנים מלאים ושמן זית יכולים למנוע התפתחות דלקת.

קח אוויר

שונאים ערפיח? תאמינו למערכת החיסון שלכם שגם היא. לפי מחקר שפורסם בכתב העת Environmental Health Perspectives, אנשים שהתגוררו באזורים שמוגדרים כאזורים בעלי זיהום אוויר, נמצאו בסיכון גבוה יותר לסבול מתהליכים דלקתיים, וכתוצאה מכך גם מסוכרת. אבל הרבה יותר גרוע מאשר לחיות ליד מפעל שפולט חומרים מזהמים מבוקר ועד ערב, הוא ההרגל המגונה של סיגריות. עשן של טבק כל כך רע לריאות, שמערכת החיסון רצה כדי לתקן את הנזק. אבל הרבה פעמים היא עושה יותר ממה שצריך, ובמקום לתקן, תאי הדם הלבנים מקלקלים, מה שבסופו של דבר עלול להתפתח למחלות ריאה.

תוך כדי תנועה

צריכים שיחת מוטיבציה נוספת על 'למה אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל עם פעילות גופנית'? מחקרים מראים שלפעילות גופנית יש השפעה משמעותית בהפחתת דלקת, וכתוצאה מכך גם הפחתה משמעותית בסיכון להתפתחות סרטן. בלי קשר למשקל הגוף, לכולם לא יזיק להזיע. גם אנשים רזים, או אנשים שלא סובלים מעודף משקל משמעותי נמצאים בסיכון לסבול מדלקת. אבל אם כן מנסים להפחית במשקל, הנה מוטיבציה נוספת: פעילות גופנית גם מכווצת תאי שומן, מה שבאופן אוטומאטי עוזר למערכת החיסון ועובד למניעת דלקת.

מצב הרוח

בטח לא חשבתם על זה, אבל אפילו סיטואציות חברתיות, בלתי צפויות ומורטות עצבים (כמו למשל מצגת גדולה, בישיבה עוד יותר גדולה, עם כל האנשים הכי חשובים בחברה) עלולות לגרום להתפתחות דלקת, דרך המנגנון של חרדה. מחקרים מצביעים על שכיחות מסוימת בין דיכאון או חרדה ודלקת. איפה חרדה ודלקת מתחברות? בקשר בין גוף לנפש. פעילות דלקתית בדרך כלל מתגברת בזמן סטרס, וזה בגלל שהחלק במוח שאחראי לתחושת כאב, מופעל גם במקרה של סטרס חברתי. לכן, הפחתת סטרס מכל סוג שהוא, יכולה להיות מאוד משמעותית במניעת דלקת. במקום להתמקד בתרחיש הכי גרוע, כדאי לקחת כמה נשימות עמוקות, ולא להקדיש למחשבות הרעות אפילו מחשבה נוספת.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.