Write a comment

המשמעות של "טבע" היא הרבה יותר מנופים יפים הלקוחים מתוך גלויה. כל פעילויות האדם תלויות במגוון הביולוגי. לכן, הצורך לשמור על המערכות האקולוגיות הוא חיוני ביותר. קבלו כתבה בלעדית הבוחנת את המצב.

"אם יצור אחד נעלם מן העולם, הכל שובק חיים..." כתב המשורר הצרפתי אלפונס דה למרטין (Alphonse de Lamartine) במאה ה-19. הגיג זה יכול לבטא היטב את גורלם של כל אחד מתוך 16,119 מיני הצומח והחי בעולם המצויים בסכנת הכחדה, רבע מתוכם ממשפחת היונקים. ואולם, בעוד פעולות האדם גורמות להכחדה המונית של זנים (השישית במספרה לאחר היכחדות הדינוזאורים לפני כ- 65 מיליון שנה) נשאלת השאלה: האם הגיעה גם שעתו האחרונה של הטורף ההולך על שתיים?

אלברט איינשטיין אמר פעם: "אם הדבורים ייעלמו, יוותרו למין האנושי רק ארבע שנות קיום. אין דבוריםאין האבקה – אין צמחים – אין בעלי חיים – אין קיום לאנושות". ואכן, המחקרים האחרונים שנערכו בארצות הברית מראים שיותר ממחצית ממושבות הדבורים נעלמו, לאחר שנפגעו על ידי תהליך העיור או על ידי חומרים קוטלי מזיקים. סטפאן בושה (Stephan Beaucher), העומד בראש קמפיין האוקיינוסים של גרינפיס בצרפת, חוזר ואומר: "איש לא יכול לשער אילו השלכות יהיו לסביבה הימית אם ייעלם מין טורף כמו הטונה. קרוב לוודאי שמינים פולשים מסוימים ישגשגו, בעוד מינים אחרים ייעלמו. ואולם, הים הוא המקור היחידי לחלבונים עבור רבע מהאנושות. יש לקחת בחשבון שניצול היתר של האוקיינוסים עלול להביא לבעיית רעב באזורי החוף של אפריקה ואסיה". למעשה, לפי חוקרי ביולוגיה, לא יישארו דגים בים בשנת 2048 אם הדיג המופרז יימשך בקצב הנוכחי.      

בשנת 2005, ניתנה אות אזהרה על ידי 1,600 מדענים שאוחדו בחסות האו"ם. בפעם הראשונה, התייחסה ההערכה שלהם לגבי המערכות האקולוגיות במילניום החדש ל"שירותים שמספקות המערכות האקולוגיות": ייצוב האקלים על ידי היערות הטרופיים, החלשת אפקט הצונאמי על ידי המנגרובים (עצים הגדלים לאורך החופים) ואספקת מזון לדגים הגדלים בשוניות האלמוגים.

המחקר קבע שיש ירידה של 60% ברמת "השירותים האקולוגיים". לפי המחקר, מדובר במגמה המתרחשת בחמישים השנים האחרונות בקצב המהיר ביותר שנרשם אי פעם בהיסטוריה. מדענים ומומחים לאקולוגיה כבר מבינים שמקבלי ההחלטות לא מתעניינים בנושא אם לא מדגישים בפניהם את התועלת לאדם ואת הרווחים הכספיים.

לטבע אין מחיר. האם אפשר בכלל לאמוד אותו? בשנת 2006, פורסם בירחון "ניו סיינטיסט" (New Scientist) דו"ח שטרן, המעריך את המחיר הכלכלי שתגבה מאיתנו ההתחממות הגלובאלית. אך גם הנתונים המדאיגים של הדו"ח, הצופים מיתון עולמי, לא יוכלו להבהיר לנו את ערכו האמיתי של המגוון הביולוגי. כפי שזה נראה, אין חדש תחת השמש: כלכלנים מתחום האקולוגיה מציגים כבר במשך שנים את הערכתם לגבי הנזקים הכלכליים שייגרמו כתוצאה משינויי האקלים. ואולם, השיטות שהכלכלנים משתמשים בהן משעשעות את המדענים. שכן, מדובר בדרך כלל בביקורות מדגם שנועדו להעריך את הסכום הכספי שהעולם המערבי "יואיל בטובו" להקציב כדי להציל יער או זן נכחד.  

"כל מחיר שיינתן עבור התמונה של המונה ליזה, לא יאמר כלום על ערכה, כשם שערך של חיי אדם לא יכול להימדד לפי המחיר שמשלמות על כך חברות הביטוח" מדגיש ז'אק ובר (Jacques Weber), המנהל של IFB (המכון הצרפתי העוסק בחקר המגוון הביולוגי). הבעיה היא שמקבלי ההחלטות מחשיבים את הנתונים במונחים של כסף: "בעקבות מסמך הדן בצורך לשמר יער ברפובליקה של קונגו, דרש הבנק העולמי לקבל מידע על הערך הכספי שלו, אף על פי שכלל לא היה ברשותי", מספר אלן קרסנטי (Alain Karsenty), כלכלן ב-CIRAD (המרכז הצרפתי לשיתוף פעולה בינלאומי במחקר חקלאי למטרת פיתוח). בתגובה לכך ענה לי הבנק :"אז זה לא מספיק חשוב". אין זה מפליא, מכיוון שהמוסדות הבינלאומיים הגדולים לא מוכנים לדון בסוגיה כלשהי אם לא נמסרים להם מחירים".

רוברט ברבו (Robert Barbault), מרצה במוזיאון להיסטוריה של הטבע בפריז, נמנע מלהעביר ביקורת על הצורך של מקבלי ההחלטות לקבל תעריפים. עם זאת, הוא טוען שיש הכרח "לעבור מגישה כלכלית שבה הטבע לא קיים, או נתפס כבלתי מוגבל, לגישה הלוקחת בחשבון את ההשלכות הנובעות מהערכים הכספיים". לכן, לדעתו, אין זה פסול לקבוע ערך לשירותים האקולוגיים. "יש גישה "מרושעת וטיפשית" המציגה את המגוון הביולוגי כמקור לאספקת מזון או תרופות, ולעומת זאת, יש גישה איכותית יותר שאינה מבחינה בערכו של כל מין אלא מביאה בחשבון את כל פעולות הגומלין בתוך מרקם החיים".

איך ניתן להעריך דבר כזה? "באמצעות השוואת העלויות במצב שהמערכת האקולוגית מתפקדת כרגיל  לעומת מצב של זיהום", ממשיך רוברט ברבו. הרי שתי דוגמאות: היעלמות הדבורים אפשרה לקבוע את הערך של פעולת ההאבקה בענף החקלאות בארצות הברית. הערך נאמד בסכום של 53 מיליארד דולר. דוגמא שנייה- העיר ניו- יורק מימנה תוכנית כדי לשמר את הרי הקטסקיל, אזור כפרי המספק לה מי שתייה. במסגרת התכנית, קיבלו התושבים סיוע בפיתוח החקלאות האורגאנית ובעיבוד האדמות. עלותה של התכנית הגיעה לסכום של 1.5 מיליארד דולר, וזאת במקום סכום של 8 עד 10 מיליארד דולר- עלות שהיתה נדרשת כדי להקים תחנה לסינון מים במקרה שהמערכת לא היתה מתפקדת... אז מוטב להקדים תרופה למכה, הלא כן?    

המשך המאמר יפורסם בקרוב.

המאמר באדיבות אתר Terra Economica 

מאמרים נוספים באותו נושא (בשפה הצרפתית)

La nature a-t-elle un prix ?

Dis Papa, c’est quoi un biocarburant ?

Interface : la nature coll?e au c?ur

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.