Write a comment

 

כנראה שהיום שבו נשתמש בקטמין לטיפול בדיכאון וב-ל.ס.ד לשיפור תפקודי המוח לא מאוד רחוק. לפחות ככה טוענת אמנדה פילדינג (Amanda Feilding), האשה שמממנת את המחקרים שאף אחד אחר לא מוכן.

המשימה? לגלות את כל הסודות שהמוח לא מוכן לגלות. האמצעים?  כולם כשרים..

סטרט-אפ
יש אנשים שלוקחים כדורים. יש כאלה שעושים יוגה ומדיטציה. ויש כאלה שעושים את שניהם. אבל יש גם כאלה שזה לא מספיק להם. הם חייבים לדעת איך זה עובד ומה באמת קורה במוח, ושום דבר לא יעצור אותם, אפילו אם זה אומר להתחיל לממן את המחקרים בעצמך. פילדינג היא אחת מהם.

היא לא מדענית, אבל מוציאה מכיסה בכל שנה סכום בן 6 ספרות למימון מחקרים, שלפחות באנגליה מולדתה אף אחד אחר לא מוכן לתת להם גב. ולפי מה שהיא אומרת, היא ככה קרובה לפריצת דרך לגבי איך המוח באמת עובד, איך אנחנו חושבים, מאיפה באה יצירתיות ומה אנחנו יכולים לעשות עם כל זה בפועל.

ולמה היא בכלל מוכנה להזרים כספים מהחשבון האישי שלה על פרויקטים עם סיכון גבוה וכנראה שבלי שום רווח? כנראה שככה זה כשאת לומדת מיסטיקה באוניברסיטה, הסנדק שלך הוא נזיר בודהיסטי, והחבר הכי טוב שלך הוא אלברט הופמן (Albert Hofmann) המדען השוויצרי שהמציא את הל.ס.ד.  

אפשר בקלות להגיד שהיא עוד אחת שהתבלבלה בצבע של הכדור. ולמרות שהיא כנראה גם ניסתה חלק מהסמים בעצמה, היא ממש לא מנסה לעודד שימוש בסמים. היא מתייחסת אליהם כאל כלי שאפשר ללמוד ממנו על המוח ועל איך אפשר לעזור ולרפא. חבר הנאמנים שלה כולל שמות בינלאומיים של מדענים, חוקרים, שרים ואנשי אקדמיה. הקרן שהקימה פעילה למעלה מחמש שנים ומתחילה לרשום את ההישגים הראשונים שלה עכשיו.

תוכנית ריאליטי או ריאליטי?
המחקרים בתחום עד כה, מתעתעים כמו הסמים עצמם. בשנות החמישים והשישים דיווחו על ממצאים סותרים ולא מדויקים, אבל אף אחד לא הרים את הכפפה ובדק את זה הלאה במחקרי המשך. המתודולוגיה והטכנולוגיה שהשתפרו מאז, והנחישות של פילדינג הביאו אותה להישג הראשון. אישור לניסוי בל.ס.ד בבני אדם. האישור הראשון לשימוש בסם בהקשר מחקרי שניתן מזה 35 שנים. כסף כבר יש לה, ובגיוס מתנדבים בטח לא תהיה לה בעיה.

המחקר, שנערך במקום סודי בארצות הברית, בודק את ההשפעה שיש לל.ס.ד על הכימיה של המוח ועל המודעות ואיך ל.ס.ד עשוי לשנות תהליכי יצירה. מחקר דומה עומד להתחיל באירופה, והוא ימפה את המוח של אנשים תחת השפעה של ל.ס.ד, כדי לראות איזה אזורים במוח פעילים יותר. בשני הניסויים, הנבדקים יעברו במקביל בדיקות קוגניטיביות כדי לבחון איך המוח משלים משימות מורכבות. בתקווה, הם יגלו לנו קצת מהסודות השמורים ביותר של המוח.

גם מריחואנה וקטמין (מאלחש רפואי במקור, שהפך לדייר קבע בהרבה מועדוני לילה) יגיעו למיקרוסקופ שלה. מריחואנה בגלל שיש לה פוטנציאל לטפל במצבים כמו טרשת נפוצה, וקטמין כדי לבדוק את ההשפעות שלו כתרופה נוגדת דיכאון.

אבל לא רק סמים מעניינים אותה. אחד המחקרים הנוספים שלה בוחן את השינויים בזרם הדם בזמן מדיטציה, ומחקר אחר מוציא מהבוידעם את הקידוח (trepanning), פרקטיקה ישנה של קידוח הגולגולת שבוצעה במשך אלפי שנים, מתוך ההנחה ששחרור הלחץ התוך גולגולתי יכול למנוע התדרדרות קוגניטיבית שקשורה בגיל, כמו אלצהיימר למשל.

פילדינג טוענת שזו טעות לא לחקור בצורה מדעית את היתרונות הפוטנציאליים של סמים. בשביל האושר שלנו, בשביל ההישרדות, בשביל היצירתיות.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.