Write a comment

 

סגרו את הים באילת, לפחות לשלושת הימים הקרובים. פיצוץ בקו הצינור הראשי באזור בתי המלון, גרם לכך שביוב זרם לאזור הים. התיירים משועממים והרוחות סוערות אבל לא ברור בדיוק על מה המהומה. הזרמת שפכים לים זה דבר שמתבצע בישראל (ולא רק) כדרך קבע, אפילו תחת אישורים.

כל הנחלים זורמים לים

בעמותת "צלול" החליטו לעשות מעשה. הם לקחו את כל האזורים בארץ שמתנקזים אליהם שפכים ממספר מקורות והגדירו אותם כאזורי סיכון. את כל הנתונים האלה הם ריכזו בדו"ח על מצב החופים, שפורסם בחודש מאי השנה (2007). שבעה אזורים כאלה יש בארץ (נהריה, מפרץ עכו, מפרץ חיפה, הרצליה, תל אביב, פלמחים ואשדוד). לפי הדו"ח, לא רק שבאזורים האלה מוזרמים שפכים, הם גם חורגים בצורה משמעותית מההיתרים.

בואו נדבר קצת במספרים. יש לנו 190 ק"מ של חוף בישראל, בערך מאה גופים שונים שמזרימים אליהם שפכים בהיתר, וכ- 50 סוגים של מזהמים שונים. תעשו את החשבון לבד (ואל תשכחו, אנחנו מדברים פה בטונות). החומרים האלה הם רעילים בצורה בלתי הפיכה לאדם ולמערכת האקולוגית הימית, הם עלולים לגרום להעכרת מי הים, לתמותת דגים ולירידה בחמצן שחיוני לשמירה על כל המערכת הזאת. אולי גרוע מכך, החומרים האלה מצטברים, שוקעים ועלולים לפתח ביניהם מוטציות, שיהפכו אותם לעוד יותר רעילים ממה שהם עכשיו.

אז על מה אנחנו מדברים? על חומרי הדברה, על עופרת, כרום, ניקל, אבץ, כספית, ציאניד, אמוניה, חנקן, זרחן, שמנים ודלקים כמו פנול ועוד. סתם בשביל לקבל מושג כללי, באשדוד מוזרם לים פנול בשיעור של 69% מהסך הכללי שמותר בכל הארץ. מזל שנגמר הקיץ.

תחת שמי ים התיכון


עמותת "צלול" לא לבד. כבר ב- 1975 הכינו איזושהי תוכנית פעולה (THE MAP) לטיפול ושמירה על הים התיכון. ב- 1978 באה אמנת ברצלונה ונתנה לכל הכוונות הטובות תוקף משפטי. ישראל חתמה ומיד אחר כך חוקקה את החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (1988) והקימה את הועדה למתן היתרים. ב- 1997 המדינות שחתמו על אמנת ברצלונה, חתמו על תוכנית פעולה אסטרטגית לטיפול במקורות זיהום יבשתיים (SAP), והתחייבו במסגרת תוכנית פעולה לאומית לפיקוח על מזהמים המגיעים לים התיכון (NAP) לצמצם את מקורות הזיהום ממקורות יבשתיים עד 2025.  

אבל דיבורים כמו חול. מה שקורה בפועל, זה היתרים להזרמת שפכים שניתנים על ימין ועל שמאל, שלא על פי חוק. לוועדה למתן היתרים אמורה להיות אפס סבלנות בכל הנוגע להיתרי הזרמה. רק במקרים בהם אין חלופה אחרת, או במקרים בהם המזהם הוכיח שיש לו את הטכנולוגיות לטפל בשפכים, יינתן היתר. בינתיים זה לא ממש עובד ככה, ב"צלול" טוענים שאלה שמקבלים היתרים הם אלה שיושבים טוב, וכנראה שעל בעל המאה לא חלה חובת ההוכחה.

רק בבוקר הידיעה על אילת הופיעה בראשי בכל אתרי האקטואליה, בערב כבר היה צריך ממש להתאמץ כדי למצוא אותה. כנראה שזו דרכו של עולם. מה שלא יודעים לא כואב, ואנחנו לא רוצים לדעת. ליתר ביטחון, יש לנו גם זיכרון קצר. 

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.