חזרה לידע מקצועי ראשי
הדפסה
Write a comment

 

סטרס? אוכל חריף? אישיות סוגA? מי מהם נחשב לגורם סיכון לכיב קיבה (אולקוס)? התשובה היא אף אחד.

מחקרים מראים שיותר מכל גורם סיכון אחר, מרבית כיבי הקיבה מתפתחים בגלל שחיידק בשם הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) מרגיש במערכת העיכול שלנו יותר מדי בבית.

קווים לדמותו

פעם חשבו שהקיבה היא סביבה סטרילית שלא מכילה חיידקים בכלל. אבל אז הגיע הליקובקטר פילורי ושינה את התמונה. זה קרה בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת.

בכל יום, החלק הפנימי של הקיבה שלנו נשטף בליטרים של מיצי קיבה. מיצי הקיבה מורכבים, בין היתר, מאנזימים שיכולים בקלות לקרוע לגזרים כל סוג של מזון. חיידקים, וירוסים וארוחת הערב של אתמול כולם נכנסים למרחץ הזה.

על הקיבה עצמה מגנה שכבה עבה של רירית שמכסה את הדפנות הפנימיים שלה. הליקובקטר מתמקם בדיוק בשכבה הרירית הזאת.

החוקרים שגילו את החיידק, מצאו אותו בדופן של הקיבה, בעיקר אצל מטופלים עם דלקת כרונית ואולקוס. החיידק ככל הנראה הצליח לשרוד בסביבה החומצית של הקיבה, כי הוא התחבא ברירית וניטרל את החומציות בסביבה הקרובה שלו.

ברגע שהוא מתמקם ומרגיש מספיק נוח, הליקובקטר יכול לשנות את החומציות של הקיבה באמצעות אנזים מיוחד(urease). האנזים הזה משנה את האיזון בין חומציות לבסיסיות של הקיבה.

הצורה של הליקובקטר היא ספיראלית. זה, והעובדה שהוא משנה את החומציות של הקיבה, מאפשרים לו לחדור לשכבה הרירית של הקיבה, שם הוא מייצר חומרים שמכרסמים בשכבת ההגנה שלה. בדרך הזאת הוא יכול להתחבר לתאים בקיבה ולגרום לתגובה דלקתית, או פצע (אולקוס). לאורך זמן, הזיהום יכול להגביר את הסיכון להתפתחות סרטן הקיבה.

סימפטומים, אבחון וטיפול

לא אצל כולם הליקובקטר עושה בעיות ובטח שלא לכולם הוא גורם לאולקוס. רק בקרב אחוז מצומצם של אנשים עם הזיהום מפתח סרטן הקיבה. ברוב המקרים, הליקובקטר נשאר שותף שקט. וכשאנחנו אומרים שותף, אנחנו מתכוונים לזה שהוא מתחלק איתנו במינרלים כמו אבץ וברזל, ובוויטמינים, כמו ויטמיןB12. כל אלה יכולים להיות גם אינדיקציה לנוכחות שלו בגוף. בנוסף, יכולים להופיע סימפטומים כמו נפיחות בבטן, כאבי בטן (ממש מתחת לצלעות), נשירת שיער, חולשה, אובדן תיאבון וצרבת.

מעבר לסימפטומים הפיסיים, הליקובקטר אפשר לאבחן באמצעות בדיקת דם, בדיקת צואה, נשיפה או בדיקת אנדוסקופיה.

בגלל שהוא מתוחכם, הטיפול בו חייב להיות ממוקד וספציפי. הטיפול הקונבנציונאלי כולל שימוש בשני סוגים שונים של אנטיביוטיקה, למשך תקופה של חודש. אם זה לא עובד, עוברים לאנטיביוטיקה חזקה יותר. ואם גם זה לא עובד, מחליפים לאנטיביוטיקה יותר חזקה. הטיפול האנטיביוטי נחשב למוצלח (80% ומעלה סיכויי הצלחה). מצד שני, אין הרבה דברים שעומדים בטיפול אינטנסיבי כזה. גם לא חיידקים טובים.

הטיפול הטבעי בהליקובקטר פילורי לא מחסל את כל אוכלוסיית המעיים. להיפך, הוא כולל שימוש בצמחי מרפא ושינויים תזונתיים, שנועדו לחזק את המערכת ולאזן אותה, מבלי לפגוע בפלורת החיידקים במעיים.

בתור התחלה, כל מה שמשפיע על החומציות של הקיבה נשאר בחוץ. זה כולל קפאין, אלכוהול וסיגריות.

בנוסף, בלי מנה שניה (כמות גדולה של מזון מכבידה על הקיבה), פחות בשר (מעלה את רמת החומציות), פחות פחמימות פשוטות (מעלה את רמת החומציות), פחות מוצרי חלב, ופחות מזון מטוגן, חריף או חמוץ מאוד, שמכביד על העיכול ועשוי לגרות את הכיב (במידה וקיים).  

אז מה כן? הרבה סיבים תזונתיים (קלים לעיכול וגם עוזרים להחלים), הרבה מים, הרבה פירות וירקות (במיוחד ירוקים ועליים) שנחשבים קלים לעיכול, מסייעים לאזור להחלים, ומחזקים את הקיבה ומערכת העיכול. כדי להשלים את הטיפול, מומלץ להשתמש בפרוביוטיקה. מגיע לקיבה שלנו אחרי כל מה שהיא עברה.

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.