Write a comment

 

איכשהו, ההתמודדות עם סטרס הפכה למטלה נוספת ברשימת העשה שלנו. וכשאנחנו לא מצליחים להיות רגועים כמו נזיר טיבטי, אנחנו מתחילים להרגיש קצת אשמים. זה נכון שבנקודה מסוימת, יותר מדי סטרס עלול להוביל לבעיות שינה, לירידה ברמת התפקוד ולאורך זמן גם לעלייה בלחץ הדם ולהיחלשות של מערכת החיסון, אבל סטרס הוא לא רק דבר רע. למען האמת, חוסר הנוחות שאנחנו מרגישים אומרת שאנחנו מסתכלים לבעיות של החיים בלבן של העין.

הלב דופק?. אתם יכולים להתחיל לקבל את הסטרס. וזה רשמי.

הישרדות
סטרס הוא סיכון לבריאות. הוא יכול לגרום ללחץ הדם לעלות, ללילות להיות לבנים וארוכים, לבטן להתהפך, להחליש את מערכת החיסון ולהפוך את חיי המין לזיכרון מתוק ורחוק. אבל סטרס הוא לא רק רע. היכולת לדאוג מכל סכנה אפשרית ולהתכונן אליה, היתה גורם מכריע בהתפתחות ובהישרדות של האנושות. לפני אלפי שנים, דאגה הבטיחה את ההישרדות שלנו.

אבל מצד שני, לא בטוח שאנחנו כאלה ציידים כמו שאומרים. כי את רוב ההתפתחות שלנו, שרדנו לא מעט בזכות היכולת לזהות סכנות ולהתרחק מהן. ואיך עשינו את זה?. ניחוש נכון. בעזרת דאגה. או במילים אחרות- השתמשנו ביכולת החשיבה שלנו כדי לבחון את כל האפשרויות כשאנחנו ניצבים בפני סיכון. ונכון שהיום פחות מצבים מאיימים פיסית על החיים שלנו, אבל אנחנו עדיין מודאגים ומתנהגים כאילו כן. האמת היא, שרובנו מתמודדים עם המון מצבים, כל יום, כל הזמן. אם היינו מתעלמים מהם, לא היינו מגיעים לשום מקום.

מתי כן לדאוג
אם באופן יחסי אנחנו מנהלים חיים בריאים, המטרה היא לא להימנע לחלוטין מסטרס ולנוח בפיג'מה כל היום. לא רק שחיי בטטת כורסא הם משעממים, הם סימן קלאסי לדיכאון קלאסי. ואם חיפשתם סיבה לדאגה, דיכאון זאת סיבה מספיק טובה. המטרה האמיתית היא להתנהל עם מידה מסוימת של אתגר וריגוש, ולצבור רפרטואר של אסטרטגיות שיעזור לנו להתמודד כאשר החיים מציבים בפנינו יותר מדי אתגרים, בבת אחת.


הצד הטוב של הסטרס

לא בכל מצב, אבל לפעמים מידה מסוימת של סטרס יכולה להוציא את הכי טוב שלנו. הרי חלק מכריע בהתמודדות עם סטרס הוא קבלה עצמית. כמו למשל לדעת שאתם אוכלים סטרס לארוחת בוקר, או שאתם מזיזים עניינים רק כשהדד-ליין מתקרב בצעדי ענק. יהיו ימים שזה יגרום לתסכול. גם זה קורה. אבל תעשו מה שאתם צריכים כדי להתמודד, ותמשיכו מהר הלאה.

תנו לסטרס לעבוד בשבילכם

גם לדאוג צריך לדעת. למשל דרך אחת לדאוג נכון היא לקחת את הזמן לחשוב על כל הדאגות, הדילמות והבעיות. להקדיש, נניח, חצי שעה ביום רק לדאגה. אם אתם מוצאים את עצמכם דואגים מעבר לחצי שעה שהקדשתם לזה, תכתבו את זה על דף ותשמרו את זה לאחר כך. תרצו או לא תרצו, ברגע שכותבים את זה, אנחנו הופכים יותר אובייקטיביים לגבי הסיטואציה. חשוב לזכור שגם עייפות, רעב, חרדה ומצבים אחרים של מצב רוח נמוך יכולים לקחת את המחשבות לצד האפל. אז תעשו טובה ותדאגו לדאוג אחרי שאכלתם ארוחת בוקר, ישנתם טוב בלילה, ואם אפשר- גם אחרי שעשיתם קצת פעילות גופנית.


תשבו בשקט
לא חסרים אנשים שמתעצבנים רק מהמחשבה לשבת בשקט ולנסות לא לחשוב על כלום, אבל זה באמת לא כל כך קשה. כל מה שצריך הוא מקום שקט, מנטרה, צליל, מילה, משפט שלם, או כל מה שמרגיש נכון ויש לו משמעות רגועה או לכל הפחות ניטראלית ו-20 דקות מזמנכם. תשאפו, תנשפו ותשננו את המנטרה. המחשבה תנדוד. זה בסדר. בעדינות תחזירו אותה למנטרה. וזהו. היתרון הגדול של מדיטציה הוא שהיא מעוררת את תגובת הרגיעה של הגוף, כלומר עוזרת להירגע, לווסת את הסטרס והסחות דעת אחרות, ולאורך זמן אפילו מורידה לחץ דם.

שורה תחתונה

דאגה יעילה רק אם עושים אותה כמו שצריך. אז אם כבר אתם דואגים, תדאגו לגבי פתרון ולא לגבי בעיות נוספות. תסתכלו על זה ככה: אם זה משהו שאין לנו שום אפשרות לדעת שיקרה בוודאות, אין מה לדאוג לגביו. ואם זה משהו שיקרה עם או בלי הדאגה שלנו, מה שאנחנו צריכים זאת הכנה ולא דאגה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.