Write a comment

 

לפני בערך ארבע שנים נפטר אדם לאחר ניתוח להוצאת תוספתן, אבל התוספתן לא באמת היה קשור לזה. איך הוא יכול, הוא כזה למל"מ (לא מועיל לא מזיק). כולה בליטה קטנה בגודל כמה סנטימטרים שהמשמעות של השם שלה היא 'דמויי תולעת'.

מה רוצה התולעת


התוספתן, (appendix) או בשמו השני המעי העיוור, מחובר בצידו האחד למעי הגס ובצידו השני הוא סגור וחופשי. הוא אחד מהחלקים של מערכת העיכול, אבל אין לו תפקיד ממשי בתהליך הזה. יש אנשים שנולדים ללא תוספתן, העובדה הזאת לא מפריעה להם או מגבילה אותם, להיפך. דלקת תוספתן היא אחת המחלות השכיחות בעולם, היא גורמת לכאבים עזים בבטן הימנית התחתונה. אם לא מסירים תוספתן מודלק, הדלקת עלולה להתפזר בחלל הבטן ולגרום לזיהומים קשים.

החשיבות של התוספתן נחקרה פעמים רבות. לכאורה, התוספתן הוא איבר שלא משרת אף מטרה בגוף. אבל, מחקר חדש מגלה מספר עובדות מעניינות לגבי התפקיד של התוספתן. "התפקיד של התוספתן הוא להגן עלינו מחיידקים רעים, על ידי יצירת חיידקים טובים" אומר ד"ר וויליאם פרקר (Dr. Wiliam Parker) מהמרכז הרפואי באוניברסיטת דיוק בארה"ב. לפי צוות החוקרים, שערך תצפיות וניסויים רבים, החיידקים הטובים ממתינים בסבלנות עד שהמשמרת שלהם מתחילה. בינתיים, הם עוזרים למערכת העיכול לפרק מזון שמתיישב במעיים. בתמורה, מערכת העיכול מאכילה אותם ושומרת עליהם. החוקרים גילו כי החיידקים הטובים נפוצים יותר בתוספתן, וכי השכיחות שלהם יורדת ככל שמתרחקים ממנו.

בניגוד לאוכלוסיות חיידקים אחרות שגרות במעיים, החיידקים הטובים בתוספתן מצליחים לשרוד גם מקרים חמורים של זיהום ושלשול, בזכות המיקום הצדדי של התוספתן, שלא מאפשר לגורמים מזהמים לחדור אליו. לא רק שאוכלוסיית החיידקים הטובים מצליחה לשרוד, היא גם מצליחה לאכלס מחדש את המעיים, לאחר שהשלשול שטף את הכל. "מרגע שתוכן המעיים נפלט מהגוף, החיידקים הטובים שהתחבאו בתוספתן, צצים ומאכלסים מחדש את דפנות המעי, עוד לפני שהחיידקים הרעים מספיקים לחזור" מסביר פרקר.

התוספת שתופסת

את זה שהרירית של התוספתן מכילה תאים של המערכת החיסונית יודעים כבר מזמן. התפקיד של התאים האלה הוא להתריע כשיש זיהום. זה עובד באופן דומה גם עם השקדים, כשיש זיהום, הם מתנפחים ומכאיבים. לפי ד"ר פרקר, התפקיד האמיתי של אותם תאים הוא להגן על החיידקים הטובים. "המחקר הנוכחי מוכיח שהמערכת החיסונית מזינה את מושבות החיידקים הטובים, ומגנה עליהם. כשהחיידקים הטובים מוגנים, לחיידקים המזהמים אין סיכוי להתקיים" מוסיף פרקר.

כשיש בעיה עם התוספתן לא חושבים פעמיים, חותכים. גם ד"ר פרקר וצוות החוקרים שלו מאמינים כי לניתוח להוצאת תוספתן אין השפעה שלילית, למרות הממצאים שגילו. ההסבר לכך נעוץ ב-'השערת ההיגיינה', שאומרת שבזכות העובדה שאנחנו חיים בחברה מערבית, שיש לה רפואה מודרנית ותנאי סניטציה, נחסכים מאיתנו סיבוכים הקשורים בתוספתן. פרקר מוסיף כי בחברות מערביות, שיעור המחלות האוטואימוניות גבוה יותר, בגלל שמערכת החיסון רגישה ולא מאותגרת בתפקוד היומיומי שלה על ידי מזהמים. כשהמערכת החיסונית רגישה יתר על המידה, כל מקרה של זיהום מוציא אותה מאיזון והיא מגיבה בצורה מוגזמת, כמו דלקת בתוספתן, או חסימה במעיים שעלולה להתפתח לדלקת חריפה בתוספתן. למזלנו, אנחנו חיים בחברה מערבית ולמרות שיש יותר סיכוי לפתח מחלות אוטואימוניות, יש את הרפואה שתטפל בהן. לסיכום, אפשר להגיד שאפשר איתו ואפשר גם בלעדיו. למען הבריאות שלנו, עדיף שהוא יהיה שם. 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.