Write a comment

 

בהודו לא חסרות דרכים לעשות מדיטציה. לא חסרות להם דרכים להרגיע את ה mind, המילה הזאת שלנו כל כך קשה למצוא לה תרגום. נפש, מוח או תודעה, אחת מהדרכים לעשות את זה היא ויפאסנה. בתרגום מילולי תובנה, בתרגום מעשי לראות את המציאות כמו שהיא.

המטרה היא לחיות נכון, ההצלחה היא בהשתחררות והשכר הוא לכל החיים

התבוננות פנימית
ויפאסנה היא אחת מהטכניקות העתיקות ביותר למדיטציה, והשורשים שלה מגיעים מטקסט הודי בן 2,500 שנים, שנקרא סטפיטהאנא סוטה. מי שאחראי לזה שויפאסנה עושים גם במערב, הוא סאטיה נאראיין גואנקה (Satya Narayan Goenka, או בקיצור ס.נ גואנקה. גואנקה הרבה נכסים והרבה דאגות. אחר כך באו המחלות. אחריהן בא החיפוש אחר פתרון. גואנקה הגיע לויפאסנה, אבל המורה שלו (או בה קין) לא אהב את הרעיון שגואנקה הגיע בשביל לחפש הקלה פיסית, והסכים לקבל אותו רק בתנאי שהוא באמת רוצה ללמוד. 14 שנים עברו. הכאבים הלכו. גואנקה נשאר. לתמיד.

פעם היו מתרגלים ויפאסנה במשך שבעה שבועות. אבל, בעולם המערבי ובאורח החיים המודרני, זה לא היה ממש ריאלי. אז החליטו על עשרה ימים. פחות מזה, זה לא מספיק. זה אולי נשמע הרבה זמן בשביל להתנתק, אבל אם חושבים על זה שבמשך עשרה ימים לומדים לשים בצד לכל החיים התניות של כל החיים, זה לא הרבה.

אבל ויפאסנה רק מתחילה בעשרה ימים. המתקדמים מתרגלים מדיטציה שלוש פעמים ביום (בבוקר, באמצע היום ולפני השינה) ולפחות סדנא אחת של ויפאסנה בשנה.קל זה בטח לא. היום מתחיל בארבע לפנות בוקר ונגמר בתשע בערב. הוא כולל עשר שעות של מדיטציה, עם הפסקות קצרות למנוחה ואכילה.

כדי להצליח בזה צריך ריכוז. השחרור מהמחשבות לא קורה ביום אחד. הוא קורה בשלושה ימים.  שלושה ימים בהם מתרכזים בתודעה דרך הנשימה. אבל לא בתרגילי נשימה שאנחנו מכירים מיוגה למשל, אלא נשימה שלא מנסים לשנות אותה או לשלוט בה, רק מתבוננים בה. לא משנה איזה מחשבות מתרוצצות בראש, לא משנה איזה רגשות מסעירים את הלב, כל מה שצריך לעשות הוא פשוט להיות מתבונן. עד. משקיף. לא מעורב ולא מזדהה.

אף לא מילה
רק ביום האחרון של הסדנא מתחילים לדבר, כדי להתרגל בהדרגתיות לחזרה לשגרה. במהלך הסדנא לא מדברים. יש שעת קבלה של המורה, אבל היא מיועדת רק לשאלות טכניות והסברים. חוץ מלא לדבר, המשתתפים מתחייבים לא לרצוח, לא לגנוב, לא לעשות סקס (יש הפרדה בין גברים ונשים), לא לשקר ולא להשתמש בחומרים משכרים. הם לא עושים יוגה, ולא סוגים אחרים של מדיטציה רק בשביל לאפשר לחוויה להיות שלמה ולהתחייב לתהליך במלואו. כדי לא להפריע לעצמך וגם לא לאחרים. 

ויפאסנה היא לא תרגול פיסי, אלא רוחני. ולכן יכולה להתאים לכל אחד. היא לא מיועדת לרפא מחלות. לא נפשיות ולא פיסיות. אבל, בגלל שהמקור של חלק מהבעיות שלנו הוא בנפש (מתח, חרדה), ובגלל שבריאות פיסית ונפשית הולכות ביחד, עם השחרור תגיע גם החלמה.

לפני הסדנא, יש שאלון שקובע את מידת ההתאמה של המשתתפים. אין אנשים שלא יכולים להשתתף בה, פרט לאנשים שסובלים מבעיה פיסית או נפשית חמורה, שממילא לא יוכלו להשתתף בסדנא במלואה. אבל, בגלל השקט, הריכוז והחיבור הפנימי העמוק, עלולים אצל כל אחד לצוף משקעים עמוקים וכואבים. בשביל זה יש מדריך. שיבחן האם התגובה נורמאלית, שיסביר למתרגל מה קורה לו וירגיע אותו.

ויפאסנה היא לא רק על לעשות לביתך. היא מדברת על ערכים גבוהים. על זה שהכל זמני, הכל חולף, הכל נמצא בזרימה ותנועה אינסופית. כשנבין את זה וניישם את זה גם ביום יום, נגיע לויפאסנה, להבנה. כשנכנסים למצב הזה, האגו נעלם. אנחנו נהיה שם, אבל בלי תחושה של אני. ואז נפתחות הדלתות לרגע הגדול. ההארה.  

ויפאסנה היא מהות טהורה. אי אפשר להוריד ממנה כלום, ואי אפשר להוסיף לה כלום כדי שהיא תהיה טובה יותר. היא כל כך פשוטה, שאפילו ילדים יכולים לעשות אותה. למען האמת, ילדים יכולים לעשות את זה אפילו טוב יותר מאיתנו, בגלל שהם עדיין נקיים וטהורים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.