חזרה לידע מקצועי ראשי
הדפסה
Write a comment


משמעויות וסמליות רבה דבקו בחג זה, והביאו לתפיסות שונות לגבי המאכלים הנהוגים בו. הכירו את המסורת הקולינארית של החג

חג השבועות מציין את סוף ספירת העומר בת שבעת השבועות, המתחילה לאחר חג פסח ולפי לוח השנה העברי מגיעה לסיומה ביום ו' בסיון. הוא אחד החגים בעלי המשמעות והסמליות הרבים במסורת היהודית, ומנהגים רבים נכרכו בו.

ואלה שמות
שמות החג מרמזים על הצפון בו. שבועות, כאמור לציון מלאת שבעה שבועות לספירת העומר.

חג הקציר
, כיוון שהוא מצוין בימים של תחילת הקציר, כנכתב בספר שמות כ"ג, ט"ז: "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".

חג הביכורים
, כי אז היו מביאים לבית המקדש את קרבן שתי הלחם, הנעשה מהחיטה שהבשילה ("וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים", שמות ל"ד, כ"ב).

חג מתן תורה – לפי מסורת חז"ל ביום זה נערך מעמד הר סיני, בו נגלה אלוהים לפני עם ישראל והעניק להם את עשרת הדברות, חקוקים על לוחות הברית. ביום זה, נצטווה משה להקהיל את העם למרגלות הר סיני, ולכן נקרא החג גם "הקהל". ויש גם יום החמישים (מלאת 50 ימים, שהם 7 שבועות פלוס יום, ממוצאי פסח), ויהודי צפון אפריקה הוסיפו את "חג המים", בשל מנהג הילדים להתיז מים זה על זה כחלק משעשועי ימי החופש במועד זה.

כל כך הרבה שמות, סמליות ומשמעות הכרוכים בחג אחד הובילו לתפיסות שונות לגבי המאכלים הנלווים לחג. הכירו את המסורות השונות ואת התפיסה הקולינארית שנגזרה מהן לגבי רוח החג.

למה אוכלים משבעת המינים?
בחג שבועות נוהגים הילדים לצאת כשלראשם זר ובידיהם טנא עמוס ירק ובו שבעת המינים שנתברכה בהם ארצנו. "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ-זית שמן ודבש", נכתב בספר דברים ח', ח, כסמל לקשר בין העם לאדמתו (דבש = תמרים). ואכן, בימים שישב עם ישראל בארצו הודגש בחג שבועות הקשר בין האדם לטבע ולאדמה. כשגלה בארצות נכר, הושם הדגש על הקשר בין העם לתורתו, ויהודים בתפוצות ציינו בשבועות את מתן התורה כסמל מרכזי בחג.

הפן החקלאי של שבועות ברור ומובן, ועל כן נוהגים לטעום משבעת המינים ולהכין מהם מטעמים שונים. כאמור, לאו דווקא מאכלי חלב.

החיטה והשעורה שימשו רכיבים מהותיים בתזונה בתקופת המקרא. התחדשותם השנתית ומחזור הזריעה והקציר הפך אותם לביטוי של תחייה מחודשת וקשר מחודש בין העם היהודי לאדמתו.

הגפן
, צמח ארץ-ישראלי טיפוסי, שימש לא פעם כמשל לעם ישראל, אותו נטע האל באדמתו. אשכול הענבים שימש כסמל פריון ידוע ומוכר.

גרגרי הרימון הרבים שימשו אף הם סמל פריון לאדם ולטבע. הרימונים שמשו כקישוט ליכין ובועז, שני עמודי הנחושת שהציב המלך שלמה בחזית בית המקדש.

תאנה – סמל לשקט ושלווה, כנאמר "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" (מיכה, ד', ד).

זית – העץ הסמלי ביותר, מסמל פריון, שפע, אחיזה בקרקע, יופי וכמובן סמל השלום. תעשיית השמנים בארץ ישראל היתה מפותחת למדי, ולא פלא כי הזית הפך לאחד מסמליה המובהקים של הארץ.

תמר – הלולב נמנה על אחד מארבעת המינים בחג סוכות, על שום עלי התמר רחבי הידיים, ששמשו לבניית הסוכות. תמרים הם מהפירות הקדומים באזור הסהר הפורה, והיו בעל תפקיד מרכזי בכלכלת האדם בימים קדומים.

למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות?
ישנם מספר הסברים לכך, בתלוי ברמת ההתעמקות בכתובים. הנה כמה מהם, המסבירים על הקשר בין חג שבועות לעוגת הגבינה המנצחת.

1. עם קבלת התורה, קיבלו בני ישראל את כללי הכשרות, ובהם הוראות מדויקות לשחיטה, חיתוך והתקנת הבשר לאכילה. עם תום הטקס, חזרו לאהליהם ולא יכלו לאכול מן הבשר שהכינו מבעוד מועד, כיוון שלא היה כשר. מה עשו? אכלו את מה שנשאר, כלומר את מאכלי החלב. ובתורה אף כתוב כי הארץ אליה מוליך האל את העם היא "זבת חלב ודבש", ומכאן הזיקה לחלב.

2. בשיר השירים נאמר "דבש וחלב תחת לשונך" (ד', י"א), כמשל לתורה שניתנה לעם ישראל. ולכן, בחג מתן תורה, חוגגים עם כוס חלב ביד, כביטוי למתיקות התורה על שפתי הקורא בה.

3. תרי"ג מצוות יש בתורה, רמ"ח מצוות "עשה" ושס"ה מצוות "אל תעשה". מצוות "לא תבשל גדי בחלב אמו" יוצאת ב-ו' בסיוון. נכון, ערב חג השבועות.

4. קבלו משחק לשון חינני: בתהילים ס"ח, טז נאמר על הר סיני "למה תרצדון הרים גבנונים". נו, וגבנונים לא מגיע מגבינה?

5. החלב צבעו לבן, צבע המסמל טוהר וניקיון. לקראת קבלת התורה, נדרשו אף בני ישראל להיטהר.

6. חג שבועות חל מיד לאחר סיום מועד ההמלטות של עדרי הבקר, ומה פשוט יותר מאשר לאכול את מה שהטבע מציע, ובשפע?


למה בשבועות נהוג לאכול דברי ירק?
הקציר אמנם מתאר את סופה של העונה החקלאית, ומתבצע כאשר הגרעינים הבשילו והשיבולים כפופות, יבשות וצהובות. ועדיין, הטנא ובו שבעת המינים מעוטר בירוק: ענפים, עלים, ירקות ירוקים. את בתי הכנסת נוהגים לקשט בירוק מן הטבע, ובשלל פרחים.

"גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא" נכתב בספר שמות ל"ד, ג. כלומר, הר סיני שימש לא רק כמקום מרעה רוחני לעם ישראל אשר חסה בצילו וזכה לקבל את תורתו, אלא כמקום מרעה ממשי גם לצאן ולבקר שנדד לצד בני ישראל במדבר.

לכבוד הירק שלחכו בני הבקר והצאן בהר סיני, נוהגים לקשט את בתי הכנסת בעלים וענפים ירוקים, טעם התואם את אופיו החקלאי של החג. והירק חרג מגבולות הקישוט ונכנס גם לתפריט, ועל כן נהוג לאכול בחג שבועות גם דברי ירק, על בסיס עלים ירוקים ומן הסתם ירקות רעננים וטריים.

יחד עם זאת, הגאון מווילנה התנגד נמרצות להכנסת ענפי אילנות לבית הכנסת, וראה בכך חיקוי למנהגי הגויים והנוצרים, וראו את מעמדו הטקסי של עץ חג המולד.

מאפים מחיטה, עלי גפן, שמן זית וזיתים, גרגרי רימון, תאנים ותמרים, עלים ירוקים וכמובן דברי חלב – האם יש לנו חג קולינרי משבועות? דבקו בו, בחג הביכורים, מסורות שונות, חקלאיות, מן הארץ ומן הגולה, ולצדן פרשנויות רבות. התוצאה היא מגוון רחב למדי של מאכלי חג ממנו אנו נהנים בכל שנה מחדש.

חג שמח ובתאבון. 
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.