Write a comment

 

התרבות המערבית שונה מתרבויות המזרח בתחומים רבים. אי שם מושגים כמו רוח ואושר הם המושגים שמכתיבים את אורח החיים, ואי פה מושגים כמו חומר ועושר נחשבים הרבה יותר. אבל בלי להיכנס למילים גדולות כמו קפיטליזם, תרבות הצריכה וכאלה, אנחנו שונים גם בדבר אחד מאוד משמעותי: התזונה.

תעלומת הפירמידות

פירמידת המזון. פורמט אמריקאי שאומץ ונכנס לשימוש בארץ בתחילת שנות ה- 90. פירמידת המזון מכתיבה לנו מה לאכול וכמה. בבסיס הפירמידה נמצאת קבוצת הדגנים(פחמימות), אחריה קבוצת הירקות והפירות, במקום השלישי נמצאת קבוצת החלבונים(מוצרי חלב וגבינות / בשר ודגים). אחריה קבוצת השומנים (שמתחלקת לשומנים רצויים יותר, פחות או בכלל לא) ובסוף ממתקים וסוכרים שלא ממש חיוניים לנו ומומלץ להמעיט בהם.

כעבור מספר שנים החליטו חוקרים, בעקבות מחקרים שונים שנעשו, לשנות את פירמידת המזון. לפי ההמלצות החדשות, הדגנים עדיין נמצאים בבסיס הפירמידה (הווה אומר בבסיס התזונה שלנו) והקבוצה השנייה עדיין נשארת פירות וירקות. במקום השלישי האגוזים והקטניות שדוחקים את הבשר ומוצרי החלב אל המקום האחרון והלא מחמיא (הירידה הגדולה של השבוע). אבל זה לא השינוי היחיד, גם מבחינת הכמויות יש שינוי. קבוצת החלבונים כאמור מחולקת לשניים:מוצרי חלב ובשר ודגים. בפורמט הקודם של הפירמידה הצריכה המומלצת הייתה 2-3 מנות ביום, ואילו בפורמט הנוכחי הכמות המומלצת ממוצרי דגים, עוף או ביצים היא  0-2 מנות, הכמות המומלצת למוצרי חלב היא  1-2, ומבשר אדום מומלץ להמעיט ככל הניתן(!).

לא קשה לשים לב שמוצרי החלב נדחקו הצידה מהפירמידה. יכול להיות שיש משהו שהסינים הבינו לפנינו?

מתחמם..חם..חם...מתקרר

אנרגיה מחממת או מקררת, זה שם המשחק בתזונה הסינית. כל עוד אנשים הסובלים מקור יזינו את גופם במזונות חמים ולהיפך, הכל יהיה בסדר (יש גם כמה מזונות שנחשבים ניטראליים).

בדומה לתפיסת התזונה המערבית, גם התזונה הסינית טוענת שכמה שיותר מגוון ככה יותר טוב, אבל כאן בערך נגמרות נקודות הדמיון בין השתיים. בעוד שבתפיסה המערבית המזונות מתחלקים לקבוצות לפי אבות המזון, הפילוסופיה הסינית (שהתזונה הסינית היא חלק אינטגרלי ממנה) מסווגת מזונות בהתאם לאיכויות האנרגטיות שלהם. איכות אנרגטית של מזון נקבעת לפי טעם, צורה וצבע, ומהם נגזרת החלוקה למזון קר, חם, יין (yin) או יאנג (yang).

זה נשמע מסובך אבל זה לא. בפילוסופיה הסינית קיימים חמישה אלמנטים: אדמה, אש, מים, עץ ומתכת. כל אלמנט מקביל לטעם, לצבע וגם לאיבר בגוף. למשל אלמנט האדמה מקביל לטעם מתוק, לצבע הכתום (אדמה לא?) ומבחינת איבר בגוף לטחול ולקיבה. אז אם רוצים לחזק את הטחול והקיבה למשל, המזונות המומלצים הם בטטה, גזר ודלעת, מזונות כתומים ששייכים לטעם המתוק. פשוט לא?  

ממש כמונו, גם הסינים טוענים שהטעם ממנו צריך לצרוך יותר הוא מתוק (פחמימות) וזאת בשביל לחזק את אלמנט האדמה. (אצלנו זה לא מתוך אידיאולוגיה או פילוסופיה, אלא סתם מתוך חזירות).

ליבי במזרח ואני במערב?

אולי לא שמתם לב, אבל בתזונה הסינית מוצרי חלב הם בגדר נעדרים. ד"ר גדעון רון, ד"ר לרפואה סינית ונטורולוג, טוען כי האדם כלל לא אמור להיות ניזון ממוצרי חלב, וכי החלב הוא אלרגן מס' 1 לגוף. הטיעון העיקרי עליו הוא מסתמך הינו העובדה כי האדם, כיונק, אמנם ניזון בראשית ימיו מחלב אם, אולם מרגע שהוא נגמל כנראה שאין לו עוד צורך במזון מסוג זה, ממש כשם שיונקים אחרים בטבע (ברפואה הסינית האדם מקביל לקבוצת הקופים שהיא תת קבוצה של היונקים) אינם ניזונים ממוצרי חלב ולמרות זאת אינם סובלים מחוסרים כלשהם.

רון, מחלוצי הרפואה הסינית בארץ, עשה את הדוקטורט שלו בסין בשנה שאני רק נולדתי, והגיע שנה מאוחר יותר מלונדון למושב אמירים, ומאז רשם לזכותו הישגים רבים. בין היתר הקמת בית הספר לרפואה אלטרנטיבית באוניברסיטת חיפה, ניהול המחלקה לרפואה משלימה בבית החולים 'זיו' בצפת ועוד . לאחרונה פרסם את ספרו 'בריאות נוסח סין' והוא מטפל במרפאותיו בתל אביב, ראשון לציון חיפה ואמירים.

בגיל מאוד צעיר (4,5) מוותר גופנו על האנזימים המפרקים את חלבון החלב בגוף, בעקבות כך מתפתחות רגישויות לחלב ולסוכר שבחלב. רון מסביר כי אנשים רבים סובלים מנזלת כרונית, אסטמה, בעיות בעור ועוד תופעות שונות מבלי לדעת שצריכת מוצרי חלב היא אחד הגורמים לכך.

"אין צומח ללא סידן, לא ירק, לא פרי, ואפילו במים ניתן למצוא אותו" מדגיש רון כדי להסביר שלסידן מקורות אחרים שאינם בהכרח מוצרי חלב. זו שגיאה להשתמש במונח 'תחליפי חלב' הוא מוסיף, התחליפים האמיתיים למקורות הסידן בגוף הם למעשה מוצרי החלב.

"בריחת סידן הוא מושג שאינו קיים. בריחה מתרחשת ממחנה מעצר אבל לא מהגוף ולא מהעצמות". לפי הרפואה הסינית, הסיבה האמיתית למעבר של סידן מהעצם למחזור הדם, היא הצורך בניטרול עודף החומציות שנגרם בדם מאכילת מזון יוצר חומצה: בשר, עוף, גבינות(!) ועוד.

למטופליו ממליץ רון על שינוי בהרגלי האכילה, פעילות פיזית מתאימה וחשיפה לשמש אשר תורמת להיווצרותו של ויטמין D, גם הוא מקור לסידן. רון אינו מאמין בתוספת סידן כ"תוסף מזון", אלא בצריכת סידן ממקור צמחי מחד ובמניעת "בריחת סידן" כתוצאה מאכילת מזון מן החי מאידך. כמה שיותר טבעי וכמה שפחות מעובד, כך זה יותר נכון לגוף.

בסופו של יום, לפי ד"ר גדעון רון, אנחנו אמורים להסתכל במראה, לחייך לבבואה שמשתקפת אלינו, ולדעת שאנחנו עושים די כדי לשמור על גופנו. מוצרי חלב הם לא ממש הדרך הנכונה לעשות זאת.

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.