1 Comment

 

רק ההורים לילדים אוטיסטים יודעים איזה קושי גדול הוא לגדל ילד שכזה. כמה מאמצים, אנרגיה, תשומת לב וגם ממון דרושים לכך. הסדרה הישראלית "פלפלים צהובים", שעונתה השנייה הסתיימה באחרונה, המחישה רק חלקית את הקושי הזה.

אמנם, קיימות שיטות טיפול שונות ומגוונות לאוטיזם, אך נכון להיום ההנחה היא כי לא ניתן לרפא את האוטיזם לחלוטין, והטיפולים נועדו בעיקר לשפר את תפקוד הילדים ואת איכות חייהם. מינהל התרופות והמזון האמריקאי (האפ.די.איי) מאשר, נכון להיום, רק תרופה אחת לטיפול במחלה הזו – הריספרידון, אך גם ההשפעה שלו מוגבלת למדי.

בלי מונוסודיום גלוטמט

הורים רבים לילדים אוטיסטים משליכים את יהבם על הרפואה האלטרנטיבית ומטפלים בילדיהם בכל מיני תכשירים הומיאופטיים, פרוביוטיים, בדיאטות נטולות גלוטמט, לקטוז וקזאין בתקווה שלכל אלה תהיה השפעה טובה על מצבם של ילדיהם. יש גם הורים שלא מתייאשים ומנסים לטפל בילדיהם בכוחות עצמם, ולפעמים אפילו מגיעים להישגים מסוימים.

לקבוצה זו משתייכת גם הביוכימאית קתרין ריד מסן פרנסיסקו, שלדבריה גילתה אמצעי אשר עשוי, במקרים מסוימים, להוריד למינימום את הסימפטומים של אוטיזם אצל ילדים. מדובר בדיאטה , המוציאה מן התפריט של הילדים לגמרי את מונוסודיום גלוטמט. כך דיווחה השבוע רשת הפוקס ניוז.

המסקנות של ריד מבוססות על ניתוח המחקרים הנוירוביולוגיים ועל ניסיון אישי – בתה של רד אובחנה בגיל שנתיים כאוטיסטית; כיום היא בת שבע, ולדברי הרופאים, הסימפטומים של המחלה לאחר הטיפול נעלמו אצלה כמעט לגמרי.

לטובה ולרעה

מונוסודיום גלוטמט זו חומצת אמינו שנמצאת במזון המכיל חלבון כמו גבינות, חלב, פטריות, בשר, דגים וירקת, והוא חשוב מאוד לחילוף החומרים בגוף ולתפקוד המוח. כיום הוא מהווה את משפר הטעם הנפוץ בעולם, ונמצא כמעט בכל המזון המעובד.

ד"ר ריד לא שוללת את השפעתו החיובית של הגלוטמט על תאי העצוב ותפקוד המוח באורגניזם, אך לדבריה , "הפרעות רבות של מערכת העצבים, כמו האוטיזם למשל, יכולות להיות קשורות פוטנציאלית עם חוסר האיזון בצריכת הגלוטמט".

לדבריה, 95 אחוז ממוצרי המזון המעובדים כוללים בתוכם מונוסודיום גלוטמט, אך אין חובה על היצרנים לציין את הכמות שלו במזון אם היא לא עולה מעל רמה מסוימת.

אם כי, נכון להיום, אין מספיק נתונים התומכים בתיאוריה של ד"ר ריד (ועם זאת, היפותזת הגלוטמט כבר קיימת גם קיימת), היא סבורה כי מצבה השפיר של ברוק, בתה בת ה-7, הוא הוא ההוכחה הברורה לנכונות טענתה. כאשר ברוק הייתה בת שנתיים, קתרין ובעלה, ביוכימאי גם הוא, החלו להבחין אצלה בסימפטומים של אוטיזם: היסטריות פראיות שנמשכו כמה שעות רצוף, התנהגות סטריאוטיפית בתקשורת עם הסובבים ובקושי לקלוט חומר חדש, וכן בעיות הקשורות לעבודת המעיים. הבדיקות איששו את החשש של ריד ובעלה - הילדה סובלת מאוטיזם בדרגה בינונית. "היא חיה בעולם משלה", סיפרה האם. "היא חזרה על אותן תנועות ופעילויות פעם אחר פעם, גילתה סימפטומים של התנהגות אובססיבית והייתה צורחת בהיסטריה אם הייתי מחזירה אותה הביתה מהגן בדרך שונה מאשר בדרך כלל".

הסימפטומים נעלמו

ריד התפטרה מעבודתה ושקעה בחקר הדיאטות השונות המומלצות לילדים הסובלים מאוטיזם. בראש ובראשונה היא עיקרה מהמזון של בתה את כל המצרכים שהכילו גלוטן ולקטוז, לאחר מכן החלה להוסיף לתפריט שלה מגנזיום, ויטמין די, שמן דגים וקוקטייל של ויטמינים מקבוצת "וי". כל האמצעים האלה עזרו – אך לא בהרבה. בשלב מאוחר יותר הזדמן לידיה של ריד מאמר שעסק בתפקיד הגלוטמט באורגניזם. מחבר המאמר הסכים כי החומר הזה חיוני למעבר האימפולסים בין הנוירונים לתאים של הרקמות האחרות בגוף; הוא קשור לתהליכים הקוגניטיביים במוח, אך עודף החומצה הגלוטמטית עלול לגרום לכל מיני הפרעות נוירולוגיות.

ריד הוציאה לגמרי מהתפריט של בתה מצרכים המכילים מונוסודיום גלוטמט, ולדבריה, בהדרגה הסימפטומים של אוטיזם נעלמו אצל הילדה לגמרי. היא הפכה לחברותית יותר, תסמיני ההתנהגות האובססיבית נעלמו אצלה לחלוטין, וגם הקואורדינציה שלה השתפרה פלאים.

אפשר לנסות

ד"ר סנפורד נוימרק ממרכז הרפואי "אושר" בסן פרנסיסקו, המתמחה בטיפול בילדים אוטיסטים, טוען שנכון להיום אין תימוכין מדעיים לתיאוריה של ריד. עם זאת, הוא מוסיף כי הוא בהחלט מוכן לבחון אותה בצורה אמפירית, היות שכבר ראה תוצאות חיוביות של תפריט ללא גלוטן וקזאין על ילדים אוטיסטים.

"איננו יודעים עדיין דברים רבים על אוטיזים", מציין ד"ר נוימרק. "אך אנו יודעים כי יש קשר הדוק בין פעילות המוח לבין פעילות המעיים, ובהחלט יכול לקרות מצב שכאשר אנחנו מצליחים לרפא את הילד מהפרעות בקיבה ובמעיים, אפשר לשפר גם את מצבו הכללי. אין שום נזק בניסיון לעבור לתפריט נטול גלוטמט ולהוציא ממנו מזון מעובד".

ד"ר אנטוניו הארדן פסיכיאטר מבית החולים לילדים שליד אוניברסיטת סטנפורד, המתמחה בתחום הנוירולוגיה ואוטיזם, מחזק את דבריו של נוימרק. "עלינו להיות פתוחים לשיטות אחרות של הטיפול באוטיזם", הוא אומר.

לאחר שריד נוכחה לדעת שהדיאטה שיישמה על בתה נושאת פרי, היא הקימה ארגון שלא למטרות רווח אשר עוסק בחקר השפעת מצרכי המזון על הפעילות המוחית. לדבריה, בקרב 74 מתוך 75 ילדים בהם טיפלה באמצעות תפריט נטול מונוסודיום גלוטמט במסגרת הארגון, חל שיפור ניכר במצב הבריאותי.

לעדכונים נוספים בקרו אותנו גם בדף הפייסבוק שלנו

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.
  • This commment is unpublished.
    אורן · 4 years ago
    הגישה הביו רפואית היא האבולוציה של דיאטה, לא רק הרחקת גורמים בעייתיים כגון: תזונה קלוקלת, אלרגנים, זיהומים, רעלים אלא גם נטילת תוספי תזונה ייעודיים בכדי להשבית גנים בעייתיים ולעודד גנים המקדמים ריפוי.