Write a comment

 

מזה 14 שנה מציינים באופן לא רשמי בעולם את 'היום הבינלאומי ללא קניות' (Buy Nothing Day). התאריך הנבחר, סוף חודש נובמבר (29/11), מסמל את פתיחתה של קדחת הקניות הגדולה לקראת הכריסטמס. הרעיון מאחורי היום הזה הוא, שכמו בכל התמכרות, איבדנו שליטה. אנחנו כל הזמן צריכים יותר, כדי להשיג את אותה הרגשה מזויפת.

הכל התחיל בקנדה בשנת 1993, בארגון שקרא לעצמו 'מכסחי המודעות' (Adbusters), כחלק ממגמה הולכת וגדלה של מה שנקרא תרבות הנגד. הם נגד המדיה, נגד השלטון, נגד החברה והתרבות, נגד התאגידים הגדולים, נגד קפיטליזם,  נגד גלובליזציה, אבל בעיקר נגד לקנות דברים שאנחנו לא צריכים, מהטעמים הלא נכונים.

יום ללא קניות הוא קודם כל מאבק חברתי. אלה שיש להם, הם אלה שמשכנעים אותנו שאנחנו לא מספיק יפים או שווים ללא המותג התורן. אנחנו (בלי לשאול הרבה שאלות) פשוט הולכים וקונים. מה שקורה בפועל היא חברה שמעודדת פערי מעמדות, שמודדת אנשים לפי הקנקן ולא לפי מה שיש בו.

כשחושבים על זה לעומק, מאחורי כל מותג מצליח עומדים כאלה שלא יכולים בכלל להרשות לעצמם לרכוש אותו, כאלה שגם אין להם ממש אפשרות לבחור, כי הם גרים בצד הלא נכון של הגלובוס. אם מתרגמים את זה למספרים, תרבות הצריכה משרתת רק 20% מאוכלוסיית העולם, השאר (80%) עושים שכל זה יהיה אפשרי, תחת תנאים שכנראה לעולם לא יאפשרו להם להיות חלק מהמשחק.

לתרבות הצריכה יש גם מחיר סביבתי. איך שלא מסתכלים על זה, כל מה שאנחנו צורכים מתחיל אי שם בטבע. אם בחומרי הגלם ואם בתהליך הייצור. אבל את המחיר שאנחנו משלמים, לא תמיד אפשר למדוד בכסף. משאבי הטבע (שמלכתחילה אין לנו יותר מדי מהם) נפגעים ומתדלדלים, אנחנו צוברים ערימות של פסולת שלא מתכלה, האוויר שלנו מזוהם, החור באוזון הולך וגדל, ובשביל מה?

אז מה עושים? המוטו של תרבות הנגד הוא 'קנו פחות, חיו יותר'. אם לא נקנה כל כך הרבה, יהיה לנו יותר זמן פנוי. זמן איכות לבלות עם המשפחה שאפשר לנצל אותו, למשל, לחינוך לצפייה ביקורתית בטלוויזיה ובפרסומות.

כשבכל זאת הולכים לקניות, לא הולכים לבד. הולכים עם רשימה. תמיד כדאי להעדיף את המקומות הקטנים, כדי לא לתרום (ולו בעקיפין) לתאגידים הגדולים. כמו כן, קונים מוצרים ידידותיים לסביבה, מסתפקים במועט וחושבים פשוט.

'יום ללא קניות' הוא אולי לא מלחמת חורמה. יכול להיות שאנחנו רק עושים שרירים. אבל, אולי אם נשכיל לסגל את המנהג הזה גם לימים אחרים בשנה, יהיו כמה נותני שירותים שישארו עם מלאי סחורות שאף אחד לא קונה, וככה יתחיל הצעד הראשון בדרך לעולם טוב יותר. אולי ככה גם אנחנו נבין, שאיכות חיים זה לא מה או כמה אנחנו קונים.

השנה "יום ללא קניות" נופל על יום שבת וזו סיבה טובה להזכיר את מרכזי הקניות הגדולים הממוקמים מחוץ לערים הגדולות הפתוחים גם בימי שבת, והמושכים אליהם עשרות אלפי קונים, שמקדישים את יום המשפחה היחיד בשבוע לקדחת קניות מיותרת ובזבזנית. מספיק לעמוד מהצד באחד מהמרכזים האלו בכל אחד מימי השבת, כדי להבין בדיוק את  משמעות המסר שמאחורי יום זה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.