חזרה לידע מקצועי ראשי
הדפסה
Write a comment

 

אחד פאסיבי, השני אקטיבי. אחד טיפוס של בוקר, השני של לילה. אחד מעדיף להיות מאחורה, השני מקדימה. לאחד טוב בחוץ, לשני דווקא בפנים. אחד אוהב להיות למטה, השני למעלה.

ין ויאנג. הרבה יותר מסמל.

אחד שחור, שני לבן

ין ויאנג, הסמל והתיאוריה, מבוססים על הרעיון של ניגודים משלימים. כל אחד מהם הוא אנרגיה, שנמצאת בכל מקום. כל אחד מהם הוא בדיוק מה שהשני לא.

ין, האנרגיה הנשית המרסנת, מסמלת נשיות, הזנה, צל, שקט, לילה, קור, פאסיביות. אנרגית ין נחשבת לאנרגיה פנימית שנמצאת בתוך הגוף ובאיברים שנמצאים בחלק הקדמי של הגוף.

יאנג, האנרגיה הגברית המתפרצת, היא מוארת, חמה, קולנית, אקטיבית, ולא מאוד יציבה. התנועה של אנרגית יאנג היא למעלה והחוצה והיא אחראית בעיקר על החלק האחורי של הגוף.

ברפואה סינית מסורתית משתמשים בין ויאנג כמדריך לאבחון וטיפול, וגם כתיאוריה, כדי לתאר את האיברים, התפקודים הפיסיולוגיים שלהם ואת השינויים הפתולוגיים בגוף. למשל, ללב, לכבד, לטחול, לכליות ולריאות יש מהות יינית. האיברים היאנגים הם כיס המרה, שלפוחית השתן, המעי הדק והגס והקיבה.

מצב בריא הוא מצב מאוזן בין שתי האנרגיות האלה. עודף (Shi) או חוסר (Xu) באחד מהם גורם לאותם מצבים שאנחנו בשפה המערבית מבינים כמחלה. למשל, חוסר באנרגית ין יגרום לתחושת של יובש, צמא ועוד. עודף בין עשוי לגרום לנפיחות ועודף משקל. לעומת זאת, חוסר באנרגית יאנג עלול לגרום לחוסר באנרגיה, חוסר החלטיות ולזה שתמיד קר לנו. עודף יאנג גורם לנו להיות מוטרדים וחסרי מנוחה.

חוסר של שניהם גורם לחוסר חמור ואפילו מיצוי של האנרגיה הכללית (צ'י), שמתרגם לתחושה של עייפות כרונית ואפילו בעיות פוריות. כאשר אנרגית הין נמצאת באיזון עם אנרגית היאנג, אנחנו נמרצים ורעננים.

בריאים ומאוזנים
לא משנה עד כמה הסימפטומים של המחלה או ההרגשה הכללית הם מורכבים והפכפכים, תמיד אפשר לחלק אותם לשתי קטגוריות, סימפטומים של ין וסימפטומים של יאנג, ותמיד אפשר להסביר אותם לפי שתי הקטגוריות האלה. דופק מהיר וחזק הוא יאנג, דופק חלש ואיטי הוא ין. קול עמוק הוא יאנג, קול נמוך הוא ין.

הפעילות עצמה של איבר מסוים מוגדת כאנרגית יאנג, אבל בשביל לפעול כמו שצריך, היא חייבת אנרגית הין, שהיא המהות של אותו איבר. כשאחד מהחומרים האלה חסר, השני לא יכול לתפקד.

אבל גם מחוללי מחלה חיצוניים יכול להיות בעלי טבע ין או יאנג. גורם מחלה שהטבע שלו הוא יאנג, מגביר את פעילות אנרגית היאנג בגוף שעשויה לגרום לפגיעה באנרגית הין. אם מחולל המחלה הוא בעל טבע ין, הוא יגרום לפגיעה באנרגית היאנג.

בטיפול הרפואי, תיאורית ין ויאנג לא משמשת רק כדי להחליט על עיקרון הטיפול. היא תקבע גם באילו נקודות דיקור ישתמשו בדיקור סיני, או באיזה סוג צמחים יטפלו ברפואת הצמחים הסינית. לדוגמא, צמחים בעלי טעם מר, חמוץ או מלוח הם בעלי אופי ין, וצמחים בעלי טעם חריף, או מתוק הם בעלי אופי יאנג. המטרה של כולם, היא לשחזר בגוף את האיזון הבריא בין ין ויאנג.
      

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.