Write a comment

 

הוא עומד מאחורי גורמי סיכון מובילים כמו התקף לב, שבץ וירידה בתפקוד הקוגניטיבי והוא עושה את זה לגמרי לבד ובלי להשאיר עקבות. אבל מה שרובנו לא יודעים, הוא שיתר לחץ דם נחשב לאחד המצבים שניתנים לטיפול ומניעה. פעילות גופנית היא אחת הדרכים לעשות את זה, וזה אפילו פשוט יותר ממה שחושבים.

סובלים מיתר לחץ דם? עד כמה פעילות גופנית בטוחה ואיך עושים את זה על הצד הבטוח.

מצביעים ברגליים
קודם כל, התשובה היא כן. פעילות גופנית נחשבת בטוחה למרבית המטופלים שסובלים מיתר לחץ דם. למעשה, ביחד עם שינוי הרגלי האכילה (בעיקר הפחתת צריכת המלח) פעילות גופנית קבועה היא תרופה שצריך להתחיל לקחת כבר עכשיו.

עכשיו נחזור קצת אחורה. אם לחץ הדם בזמן מנוחה נמצא בטווח שבין 120-139/80-89, הוא מוגדר כמצב של טרום לחץ דם. השלב הבא הוא לחץ דם שנמצא בטווח שבין 140-159/90-99. השלב שמגיע אחריו (ומומלץ שלא להגיע אליו) נמצא בטווח שבין 160/100 ומעלה. בשלב הראשון והשני בדרך כלל מטפלים בתרופות מרשם, אבל במרבית המקרים פעילות גופנית הולכת ביחד עם זה ומומלצת לכל האנשים שסובלים מיתר לחץ דם, בכל השלבים.

מה שקצת מוזר הוא שבמהלך פעילות גופנית לחץ הדם נוטה לעלות מעט. אבל ההשפעה הנקודתית הזאת של פעילות גופנית, היא בעצם תגובה נורמאלית. כאשר הגוף מתחיל לנוע בצורה מהירה יותר, השרירים והתאים בגוף דורשים יותר חמצן, כך שקצב פעימות הלב וקצב הנשימה מתאימים את עצמם ומתגברים כדי לספק חמצן ולהפיץ אותו בכל איברי הגוף.

למרות שבמהלך פעילות גופנית קצב פעימות הלב מתגבר ויכול אפילו להיות מוכפל, לחץ הדם יעלה רק מעט. גם העלייה הזאת מיוחסת רק למדד העליון של לחץ הם (לחץ הדם הסיסטולי), שמשקף את הכוח שהלב צריך להפעיל כדי להזרים את הדם בעורקים. גם העלייה הזאת היא בדרך כלל מצומצמת, וזה בגלל שאדם שנמצא בכושר (זהירות, זה מה שקורה אם עושים הרבה פעילות גופנית) משפר את היכולת של דפנות כלי הדם להתרחב יותר ויותר מהר כדי להגביר את זרימת הדם.

החשש עם מטופלים שסובלים מיתר לחץ דם הוא שאין לדפנות העורקים שלהם את אותה יכולת הסתגלות ועמידות ולכן הם עשויים להימצא בסיכון גבוה יותר כאשר לחץ הדם קופץ. כך שמי שסובל מיתר לחץ דם צריך תמיד לקבל את אישור הרופא לפני שמתחילים בפעילות. ולמרות שעדיין לא בדיוק ברור מהי מידת האינטנסיביות של פעילות גופנית שאחראית לשינויים בלחץ הדם, אתם רוצים לבנות את הכושר שלכם ושל העורקים בהדרגה.  

ומה עם המדד השני? במהלך פעילות גופנית המדד הנמוך בלחץ הדם (לחץ הדם הדיאסטולי) יכול להישאר אותו דבר, או מעט לרדת. אם לחץ הדם הדיאסטולי עולה, זה סימן ברור לכך שצריך להפסיק את הפעילות הגופנית.

השפעה לטווח ארוך
בדרך כלל, אצל מטופלים שנוטלים תרופות להפחתת לחץ הדם, יש תגובה לפעילות גופנית אבל היא יחסית מצומצמת. אם מתמידים ומשלבים את הפעילות באורח החיים, ההשפעה לטווח הארוך על לחץ הדם ועל הבריאות הכללית מובטחת ומבטיחה.

כל האנשים מראים ירידה בלחץ דם בתגובה לפעילות גופנית קבועה, אבל אצל אנשים שסובלים מיתר לחץ דם הירידה משמעותית יותר. מחקרים מעידים על ירידה של 5% בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי (בין 5 ל-7 נקודות). זה אולי לא נשמע כמו ירידה דרסטית, אבל במונחים קליניים זה נחשב מאוד משמעותי, כי אפילו ירידה של 2 נקודות בלחץ הדם הסיסטולי יכולה להפחית באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות שבץ ומחלות לב.

זה יכול להיות כמעט כל סוג של פעילות גופנית, כל עוד היא לא אינטנסיבית מדי. למשל, לפי מחקר שנערך באוניברסיטת נורת'-ווסטרן (Northwestern) צעידות של 30 דקות, ברוב ימות השבוע, עזרו למטופלים להפחית את לחץ הדם בשמונה נקודות. פעילות גופנית מהמשפחה של יוגה, טאי צ'י וצ'י-קונג, עזרה להפחית את רמות הורמוני הסטרס והרנין  (renin), אנזים שגורם בעקיפין לעלייה בלחץ הדם.

רק אל תהיו חכמים גדולים ותקפידו על הכללים: אם לחץ הדם גבוה מאוד, או אפילו פשוט גבוה, לא להתחיל בפעילות גופנית אלא בהתייעצות עם רופא ורק אחרי שהתחלתם במקביל טיפול תרופתי. וגם אם נוטלים תרופות, עדיין חשוב להיות ערניים לשינויים בלחץ הדם ולהישאר במעקב קבוע של רופא.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.