Write a comment

 

לא צריך יום לימודים ארוך כדי להבין מה זה כאב. אנחנו נתקלים עם הבוהן ברגל של השולחן, צועקים, אולי קצת מקללים, משפשפים, ויודעים שעד החתונה זה יעבור. אבל היום, נוירולוגים מתחילים להבין שכאב מורכב הרבה יותר ממה שחשבנו.

מחקרים חדשים בתחום מסבירים למה אנשים מסוימים חווים כאב כרוני הרבה אחרי שהפציעה החלימה, למה אחרים סבלניים יותר כלפי כאב ולמה אנשים מסוימים לעולם לא יחלימו משכול.

כואב הלב

כאב בדרך כלל חולף כשהפציעה מחלימה, אבל לפעמים הוא נשאר למשך חודשים, אפילו שנים, ובכל מקרה הרבה אחרי שסיים לשרת את המטרה הראשונית שלו. אז הוא כבר הופך לכאב כרוני, מחליש ומתיש, שיכול להתפתח לדיכאון ואפילו להפרעת חרדה פוסט טראומתית. כאב כרוני הוא גם מאוד שכיח מסתבר. לפי מחקר שנערך בתחילת השנה באוניברסיטת וושינגטון (Washington), 63% מהנבדקים שעברו טראומה רצינית, סבלו מהכאב גם שנה מאוחר יותר. התופעה הזאת היתה שכיחה במיוחד בקבוצת הגיל 35-44, ובמיוחד אצל נשים. אותו מחקר גילה שלפחות במקרה של כאבי גב תחתון, רק בערך ב- 10% מהמקרים אפשר לזהות מקור פיסי לכאב.

מחקר אחר, שנערך באוניברסיטת נורת'-ווסטרן (Northwestern) בשיקאגו, השתמש בהדמיות מוח כדי להבין טוב יותר מה המקור של כאב. המחקר גילה שונות מסוימת במוח של אנשים שסובלים מכאב כרוני. השונות הזאת נראתה בחלק במוח שאחראי על קבלת החלטות. ממצאי המחקר מראים שהפעילות באזור קבלת החלטות מופחתת אצל אנשים שסובלים מכאב כרוני, בעוד שהאזור שקשור לרגשות הוא היפראקטיבי.

אז כנראה שאף אחד עדיין לא באמת יודע להסביר למה אנשים מסוימים חווים כאבים כרוניים ואחרים לא, אבל דבר אחד ודאי, לפחות לפי מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד (Oxford). הרכיב הפסיכולוגי בכאב חשוב לפחות כמו התהליך הפיסיולוגי שהתחיל אותו.

ג'ינג'יות נהנות פחות
לכולנו יש מערכת לדיכוי כאב שנכנסת לפעולה כשצריך, מה שהחוקרים טוענים זה שאנשים שסובלים מכאב כרוני ככל הנראה לא מצליחים לגשת אליה, המוח שלהם מגביר סימנים של כאב במקום לדכא אותם.

אז עכשיו כשאנחנו מסכימים שכל אחד מגיב אחרת לכאב, ושמעורבים בזה הרבה גורמים פסיכולוגיים ופיסיים, כמו למשל אישיות, התקופה בחיים בה אנחנו נמצאים, ובמקרה של נשים, גם הווסת, אפשר להוסיף עוד נתון אחד למשוואה. מסתבר שגם הגנים שלנו יכולים להשפיע על הרגישות או על הסבילות לכאב. הפעם הראשונה ששמו לב לתופעה הזאת, היתה כשרופאים מרדימים דיווחו על מטופלות ג'ינג'יות שמתלוננות יותר ממטופלים אחרים, וצריכות יותר אמצעים להקלה על כאב. הם קראו לזה Ginger-Whinger Syndrome, וההסבר לתופעה היה שהתשתית הגנטית של ג'ינג'ים הופכת אותם רגישים פחות לתרופות מסוימות, בעיקר למשככי כאבים.

מסתבר שקווי הדמיון בין כאב רגשי ופיסי רבים יותר ממה שאנחנו חושבים. ובגלל אותה סיבה שחלק מהאנשים שנפצעים יכולים לפתח כאב כרוני, אנשים מסוימים לעולם לא יתגברו על לב שבור. בזכות טכנולוגית שבוחנות את המוח ואת הלב, חוקרים גילו שכאב פיסי וכאב רגשי מגיעים מאותו הכפר (Anterior Cingulate Cortex) שבהערכה גסה, ממוקם גבוה באזור המוח הקדמי. גם לגבי שכול, גילו החוקרים פעילות מוגברת של נוירונים במרכז הגמול במוח, מה שאומר שהם פחות או יותר מכורים לזיכרון של אלה שאינם. זה עדיין לא הוכח, אבל כנראה שאותם אנשים הם גם אלה שיסבלו מהרמות הגבוהות ביותר של כאב פיסי.

איך להתמודד

הטיפול בכאב כרוני צריך לכלול גם את ההיבט הנפשי וגם את ההיבט הפיסי. וזה משהו שמקובל אפילו על הרופאים השמרניים ביותר. אז מה עושים? הרבה ספורט. פעילות גופנית קבועה ורצופה מרוממת את הרוח ומפחיתה את הכאב. היא מעודדת הפרשת משככי הכאבים הטבעיים של הגוף (אנדורפינים).

דבר שני- לדבר, לדבר, לדבר. זה מה שהופך נשים לקבוצה בסיכון נמוך יותר לחלות במחלות שונות אחרי תקופת שכול. חשוב לא לטפל בכאב לבד. נכון שאתם מכירים אותו הכי טוב מכולם, אבל יותר מדי משככי כאבים מיותר מדי סוגים, יכולים להפוך טראומה שאפשר להחלים ממנה, למצב בלתי הפיך. גורם חשוב נוסף בהתמודדות עם כאב כרוני הוא עייפות. עייפות מחריפה כאב, במיוחד אצל נשים. ולבסוף, טכניקות הירגעות, כמו מדיטציה. כדי להשיג תחושה גבוהה יותר של שליטה במצב, ולא פחות חשוב, כדי להגביר את הבריאות הנפשית.

למידע נוסף ושאלות, הכנסו לפורומים

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.