Write a comment

 

על פי נתונים סטטיסטים, כיום בעולם המערבי כל מועסק שלישי במשרד חווה סטרס חריף במקום העבודה לפחות פעם בשבוע, ואילו 13 אחוז מהמועסקים חווים זאת למעשה מדי יום. הסיבות לכך הן מעמד רעוע בעבודה, החשש לאבד אותה, התסכול הנובע מהיעדר הקידום בעבודה, יחסים עם הקולגות ועוד.

אלה הבעיות האופייניות עליהן מדווחים המועסקים במשרדים.

הסינדרום המשרדי

עובדי "הצווארון הלבן" סובלים מגורמים נוספים המשפיעים לרעה על מצב בריאותם, ביניהם עומס יתר, שעות העבודה הארוכות, תזונה לא נכונה ומחסור בשעות שינה. כתוצאה מכך אצל העובדים האלה מתפתח מה שנקרא "הסינדרום המשרדי", המתבטא בנזק בריאותי (כאבי שרירים בגב ובצוואר, הרעה בראיה) כמו גם בנזק נפשי, המכונה על ידי המומחים "סינדרום השריפה האמוציונאלית". הסינדרום הזה מתבטא באי יכולת לשמור על רמה יציבה של המצב האמוציונאלי, אדישות כלפי העבודה שעלינו לבצע וחוסר רצון לקיים מגעים עם העובדים האחרים.

איך נתגבר על מצבי הסטרס האלה? למרבה הצער, אין אנו יכולים תמיד להעלים את הגורמים להם. על פי נתונים סטטיסטיים, על מנת להירגע, 46 אחוז מאלה החשים סטרס בעבודה צופים בטלוויזיה, 43 אחוז מקשיבים למוזיקה, 19 אחוז צורכים משקאות אלכוהוליים, 16 אחוז שוקעים באכילת יתר, 15 אחוז נוטלים תרופות הרגעה. רק 12 אחוז עוסקים בספורט על מנת להוריד את המתח, תשעה אחוז מפחיתים אותו על ידי סקס, ושני אחוז בלבד מתרגלים יוגה.


המומחים מציעים לפתור את הבעיות האלה בצורה רדיקלית או סימפטומטית. הגישה הרדיקלית דוגלת בשינוי ביחסינו אל הבעיה, בניסיון להעריך את המצב בצורה אובייקטיבית ולהחליף את אופי העיסוק לעיתים קרובות יותר.

הגישה הסימפטומטית
הגישה הסימפטומטית דוגלת בעיקר בנטילת תרופות. תכשירים מהסוג הזה מכוונים על פי רוב להעלמת הסימפטומים האלה, כגון עצבנות ורגישות יתר, חרדה ומחסור בשעות השינה. אך בשום אופן אין לצרוך את התרופות האלה מבלי להיוועץ ברופא מומחה, מכיוון שעל ידי ההתגברות על סימפטומים שליליים מסוימים, אתם עלולים ליצור סימפטומים אחרים, כגון ירידה בפריון העבודה ונטייה להירדמות. כשהנכם פונים לרופא מומחה, יש לדווח לו על השינויים בבריאותכם שחלו באחרונה – הרי גם כאבי שרירים ותסמונת המעי הרגיז, שלא תמיד אנו מייחסים להופעת הסטרס, עלולים להיות קשורים אליו.


קורה גם שלמרות כל האמצעים שנקטתם, הסטרס לא נעלם, קצב "השריפה האמוציונאלית" לא יורד, אלא להיפך – עצבנות היתר או אפאתיה הקשורים לסטרס, רק גוברות. אפשר כמובן תמיד לקוות שהתרופות בסופו של דבר ישפיעו, אך אם לאורך זמן אתם לא רואים שיפור משמעותי במצב – אין מה לעשות, אזרו כוחות והוציאו את עצמכם מהבוץ במו ידיכם על ידי התחלה של חיים חדשים.

המומחים ממליצים לשים לב לכישוריכם המיוחדים: חשבו מה עשוי לעניין אתכם, לאיזה סוג של עיסוק אתם נוטים. היזכרו בניסיון העבר שלכם, אילו מחויבויות ופונקציות מילאתם על הצד הטוב ביותר. על פי הערכת הפסיכולוגים וניסיון העבר, "החיפוש העצמי" הזה עשוי לקחת בין חצי שנה לשנה וחצי. הכל תלוי בתכונות האינדיווידואליות של כל אדם ואדם. אך הרווח עבור המאמצים האלה עשוי להופיע בצורת עבודה שתגרום לכם הנאה וסיפוק מקסימליים. הרי אם תאהבו את העבודה שלכם, אפילו לא תתייחסו אליה כאל "עבודה" – אלא כאל עיסוק אהוב.

האופציה הטבעית

יש שפע טיפולים לסטרס – לא רק באמצעות תרופות הרגעה למיניהן ממשפחת פרוזאק ונגזרותיה – אלא גם באמצעות רפואה משלימה. בין השיטות האלו ניתן למנות עיסויים שונים, רפלקסולוגיה, טיפולי מגע, עוצמת הרכות – כל אלה משפיעים על מערכת העצבים אשר פועלת במצבי מתח ועוזרים להגיע לאיזון נפשי. קחו לכם פסק זמן מהעבודה ולכו לנסות את אחת משיטות הטיפול האלו. אין טעם שתישארו בסטרס – בסופו של דבר הוא מזיק לבריאותכם הן בטווח הרחוק והן בטווח הקרוב. נסו את אחת השיטות הקיימות בשוק. עברו מאחת לשנייה עד שתגלו איזו מהן עוזרת לכם. ואל תראו בכך בזבוז זמן, אלא מעין מחקר פרטי קטן, שבהחלט עשוי להיות גם מהנה.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.