חזרה לידע מקצועי ראשי
הדפסה
Write a comment

 

לכאורה, ההרפס הוא לא חולי כה רציני. רבים מאיתנו מתייחסים אליו כאל סוג של שפעת קלה – אה, לא נורא, יעבור. אך כדאי לדעת שההידבקות בווירוס משפיעה על תהליך הנשימה ועל מערכת העצבים, ובמקרים היותר חמורים עלולה לגרום להתפתחות מחלות קשות יותר, כמו דלקת קרום המוח.

הרפס (או שלבקת בעברית) הוא מחלה נגיפית המתבטאת בדרך כלל בשלפוחיות על עור או ברירית באזור השפתיים, ולפעמים בעפעפיים או באיברי המין.

סטטיסטיקה

מקור השם "הרפס" הוא ביוון העתיקה, ופירוש המילה הוא "לזחול". השם נובע מפגעים נחשוניים בעור העלולים להופיע במהלך המחלה הזו.

אצל 90 אחוז מהאוכלוסייה יופיע ההרפס בצורתו הפשוטה, ואילו 25 אחוז ילקו בצורות קשות יותר של ההידבקות, שיתבטאו בפריחות בכל חלקי הגוף.

העדויות הראשונות על המחלה נטועות עוד בתקופת רומי העתיקה, אך ההתקפה המאסיבית שלו על המין האנושי פרצה במאה ה-20. כיום מדובר באחת המחלות הנפוצות ביותר. בימינו מרבית האנשים באים במגע עם הרפס. על פי המחקרים, לאחר גיל 40, כ-80 אחוז מהאוכלוסייה נושאת את הווירוס. המקור לזיהום הוא חולה בהרפס או נשא הווירוס. ההרפס מועבר בדרכים שונות – באמצעות האוויר, מגע גופני, מגע מיני. ההערכות הן כי בארה"ב בלבד יש 40 מיליון איש החולים בהרפס; ברוסיה שני מיליון תושבים מתאשפזים בבתי החולים מדי שנה הודות לווירוס הזה.

ההערכה היא שההדבקה בהרפס היא סימן למערכת חיסונית חלשה. בדרך כלל הזיהום ההרפסי מופיע לאחר הצטננות, שימוש עודף באלכוהול או תהליך ארוך של נטילת אנטיביוטיקה במהלך ריפוי ממחלה כלשהי. הופעת המחלה תלויה בסוג הווירוס.

זהירות וירוס

הווירוס של ההרפס הפשוט, למשל, עלול לגרום לסיבוכים במהלך ההיריון, ולפעמים גם למות הוולד. הרפס באיברי המין עלול לגרום להתפתחות מחלות מסוכנות כסרטן צוואר הרחם או סרטן הפרוסטטה.

ההרפס עשוי ללבוש צורות חיצוניות שונות – הוא יכול להופיע על שפתיים ועל עור הפנים. הצורה הזו של ההרפס היא הנפוצה ביותר, ומופיעה בקרב כ-80-90 אחוז מהאוכלוסייה. הגורם לכך הוא מה שנקרא הווירוס של הרפס פשוט מסוג 1 – Herpes Simplex

יש אנשים הסובלים מהרפס השפתיים עד 6-8 פעמים בשנה. בהתחלה הזיהום באזור השפתיים גורם לגירוד ו/או לתחושת צריבה השלב הזה נמשך בין כמה שעות ליממה. אם נוטלים תכשירים רפואיים, כמו משחות למשל, ניתן לעצור את התפתחות ההרפס בשפתיים.

השלב הבא הוא הדלקת. על השפתיים מופיעה אדמת קלה, אחר כך נוצרות בועות בעלות תכולה שקופה.

בשלב הבא הבועות מתפוצצות ובמקומן מופיעות מעין מורסות. השלב הזה נחשב למדבק ביותר עבור הסובבים את החולה.

השלב הבא – יצירת הקרום - מופיע כעבור 7-9 ימים. הקרום מתקלף מאוחר יותר ונופל מעצמו.

רפואה קונבנציונאלית

הדרך הטובה ביותר היא להשתמש במשחות רפואיות מיוחדות המכילות תכשירים אנטי-ויראליים. השימוש בהן בעת הופעת הסימפטומים הראשונים של המחלה עשוי למנוע את הופעת הבועות באזור השפתיים. יש להוציא קצת מהמשחה או הקרם על אצבע ולמרוח על העור הנגוע באזור השפתיים. יש לעשות זאת מדי ארבע שעות במשך חמישה ימים. לא מומלץ לפוצץ את הבועות ולקלף את הקרום, על מנת שלא להפיץ את הווירוס לחלקים אחרים של העור או העיניים.

על פי רוב את תהליך הריפוי ניתן לעשות בבית, אך לפעמים חלה הרעה במצב החולה, המתבטאת בסימפטומים כמו עלייה חדה בחום (עד 39 מעלות), כאב ראש עז, ירידה בתיאבון. במקרים כאלה יש לפנות לרופא לקבלת העזרה.

רפואה עממית

קיימת שיטה עממית לריפוי ההרפס, המניבה תוצאות יעילות, אך היא כואבת למדי. הכינו ספל תה שחור רותח, הכניסו לתוכו כפית רגילה, וכשהיא תתחמם מספיק, הניחו אותה על האזור הנגוע. מומלץ לחזור על התהליך מספר פעמים ביום.

במידה וההרפס נובע מהתקררות, גם משחת שיניים פשוטה עשויה לעזור. אם טרם הופיעו הבועות, אך הגירוד בשפתיים כבר מורגש, פשוט מרחו אותה על השפתיים.

אמצעי עממי מצוין נגד ההרפס הוא השום. חתכו את ראש השום לשניים והניחו אותו על האזור הנגוע באופן סדיר. אם יש לכם בן/בת זוג מביןו/ה, מומלץ לבצע זאת גם לפני השינה.

רפואה הומאופתית

היות שהתפרצות נגיף ההרפס נובעת לרוב מתפקודה הלקוי של המערכת החיסונית, מומלץ פשוט לחזק אותה. לשם כך קיימים אמצעים ותכשירים רבים. אבל אם כבר חליתם בהרפס, יש תכשירים הומאופתיים רבים העשויים לקצר את משך זמן ההחלמה ולהפחית את הכאב המתלווה אליה. בכל מקרה, במקרים כאלה כדאי להתייעץ עם הומאופת הקרוב לביתכם.

לעדכונים נוספים בקרו אותנו גם בדף הפייסבוק שלנו

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.