Write a comment

 

מחקר חדש הצית את הוויכוח הישן על הקשר בין התנוחה למה שיקרה בתשעת החודשים שיגיעו אחריה.

האם לתנוחה יש השפעה על הכנסה להריון? האם לתזמון יש השפעה על מין העובר? כל מה שרציתם לדעת על תנוחות, טיימינג, הריון ומה שביניהם

גב בטן

לא שבמעבדות ההפריה רואים נשים משתוללות דקה לאחר שהסתיים הליך ההפריה, אבל חוקרים החליטו בכל זאת לבדוק את התיאוריה שהיתה נפוצה בעיקר בשנות ה- 80 של המאה הקודמת, ולפיה לא רק שהתנוחה משפיעה על סיכויי ההצלחה להיכנס להריון, אלא שגם התזמון יכול לקבוע מה יהיה מין היילוד.

התיאוריה הזאת הולכת בערך ככה: לזרע של הגבר מחכה עבודה מספיק קשה (גם להגיע לביצית וגם למצוא אותה) מבלי שיצטרך להתמודד גם עם העול הנוסף של הגרביטציה. כך שהתנוחה הכי טובה להפריה, ככל הנראה, כוללת אשה שוכבת על גב.

המחקר החדש, שפורסם החודש (12/09) בכתב העת הרפואי British Medical Journal, קבע כי אחוז ההצלחה של אמהות לעתיד שסופרות 15 דקות מתום הטיפול, בתנוחה מאוזנת, עומדים על 50%. במונחים של טיפולי הפריה זה לא מעט בכלל. 

במחקר, מחצית הנשים התבקשו לשכב במשך 15 דקות לאחר הליך ההפריה, בעוד שהאחרות הורשו להסתובב מיד לאחריו. החוקרים חושדים כי תנועה עלולה למנוע את הכניסה להריון, למרות שהם עדיין לא בדיוק יודעים להסביר למה.

מצא מין את מינו

איך כל זה משפיע על מין העובר? אז ככה. הזרע של הגבר הוא שמכריע בין כחול לורוד, בין זכר לנקבה. אם זרע שנושא כרומוזוםX, פוגש ביצית שנושאת גם היא כרומוזום מסוגX, אז הביצית המופרית תהיה בעלת שני כרומוזי, כלומר בת. אם זרע נושא כרומוזוםY מנצח במרוץ, אז לביצית יש כרומוזום אחד מכל סוג (XY), כלומר בן.

כל אחד מהם שוחה במהירות אחרת. זרע שנושא כרומוזום Y נולד לריצות למרחקים קצרים, בעוד שזרע שנושא כרומוזוםX מעדיף ריצות למרחקים ארוכים. כך שאם האשה נמצאת בתהליך הביוץ, והביצית מחכה בחלק התחתון של החצוצרות, אז יותר סביר שזרע עם כרומוזוםY (כלומר בן) יגיע לשם ראשון. אבל אם הזרע יוצא לחיפוש שלו אחר הביצית יום או יומיים לפני שהאשה משחררת אותה, אז הסיכוי שרצות המרתון ינצחו את הרצים למרחקים קצרים, גבוה יותר.

כך שלפחות בתיאוריה, קיום יחסי מין בחלק הראשון של הביוץ (חלון ההזדמנויות של ההפריה) מעלה את הסיכויים לעובר ממין בת, בעוד שאם מחכים לשלב מאוחר יותר, בו הביצית כבר מחכה בחצוצרות, הסיכוי לעובר ממין זכר גבוה יותר. בפועל, לחישוב הזה, יש מעט מאוד השפעה, אם בכלל.

מתמטיקה

התזמון אולי לא ישפיע על מין העובר, אבל במשוואה של הכניסה להריון, הוא כמעט הנעלם הכי חשוב. וכדי לקבוע מה הזמן הטוב ביותר לקיום יחסי מין, צריך לזהות את מועד הביוץ. ונחשו מה, גם הוא תלוי בשלושה גורמים.

הראשון- תוחלת החיים הממוצעת של הביצית נעה בין 24 ל- 36 שעות מהרגע בו היא משוחררת. השני- תוחלת החיים הממוצעת של הזרע היא 72 שעות, לפעמים קצת יותר מזה. והשלישי והאחרון- לשני הנתונים האחרונים אין משמעות, אם הזרע והביצית לא יפגשו בזמן הנכון- הזמן בין הביוץ (שחרור הביצית) ועד למחזור הבא, שנמשך בדרך-כלל 14 ימים.

אם סופרים את היום הראשון של הוסת בתור היום הראשון למעגל הביוץ, אצל אשה ממוצעת, עם מחזור של 28 ימים, זמן הביוץ יהיה באמצע, בערך ביום ה-14. אם המחזור ארוך יותר, למשל 32 ימים, אז יום הביוץ יהיה הוא היום ה- 18. באופן דומה, אם המחזור קצר יותר, לדוגמא 24 ימים, אז כנראה שנמצא את הביוץ איפשהו באזור היום העשירי.

אם לוקחים בחשבון סטייה של 24 שעות לכאן או לכאן, ואם משקללים גם את תוחלת החיים הממוצעת של הביצית והזרע, בסופו של דבר מקבלים בהערכה גסה חלון הזדמנויות של 8 ימים.

כדי למקסם את הסיכויים שהביצית והזרע יפגשו בדיוק בזמן הנכון בתוך פרק הזמן הזה, צריך לעבוד על זה. הסיכויים שלכם מוערכים כ- 50:50 אם האשה נמצאת בשיא הפוריות שלה (גיל 25-35). אחרי גיל 35, הנתון הזה יורד בחצי. תזונה ואורח חיים (פעילות גופנית, משקל גוף תקין והימנעות מעישון וצריכת אלכוהול) יכולים לשפר את סיכויי הכניסה להריון. ואם למרות הכל זה לא מצליח, שנה של ניסיונות מתחת לגיל 35, וחצי שנה של ניסיונות מעל גיל 35 הן פרק הזמן המקובל לגשת לעזרה מקצועית.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.