Write a comment

 

מקערת דגני הבוקר, לכריך של ארוחת-הצהריים ועד למרק של ארוחת הערב. לאיפה שלא מסתכלים רואים מלח. בהתחשב בעובדה שיותר מדי מהחומר הלבן הזה לא בריא ללחץ הדם שלנו ובטח שלא ללב, זה רק הגיוני לצמצם איתו מגע (כמו גם עם התאום הסיאמי הרע שלו, שומן רווי), נכון?

זהו, שלא בדיוק. חלק מהמומחים טוענים שקצת הגזמנו עם הדמוניזציה שעשינו לתבלין הלבן

פחות או יותר

כמו כולסטרול, גם מלח, או נתרן כלורי (Sodium Chloride) הוא רכיב חיוני עם שם מאוד רע. במידה, כל תא ותא בגוף צריך מלח כדי לתפקד. הוא מווסת את מאזן הנוזלים, ועצבים ושרירים (כמו הלב למשל) לא יכולים לתפקד בלעדיו. אנחנו יודעים מה יותר מלח עלול לעשות אם משאירים אותו לבד, אבל גם פחות מדי זה לא טוב. מעט מדי מלח יכול לגרום לבלבול מנטאלי, חוסר יכולת להתרכז ובמקרים קיצוניים למצב שנקרא היפונתרמיה (Hyponatraemia), מצב שגורם למאגרי המלח בגוף להתדלדל בצורה מסוכנת שפוגעת במוח.

המטרה העולמית היום היא להגביל את צריכת המלח ל- 6 גרם ביום. על הנייר, זה יפחית את השכיחות של שבץ והתקפי לב, דרך מנגנון לחץ הדם. אבל חלק מהמומחים טוענים שלא בטוח שהימנעות גלובאלית ממלח תשנה בצורה משמעותית את הסטטיסטיקה. ריקון מאגרי המלח מצד שני, הוא סיכון עבור כל אחד ואחד לטענתם.

אחד המחקרים שבדקו לאורך זמן את ההשפעה של צריכת מלח על הבריאות, הוא מחקר מטעם אוניברסיטת לויולה (Loyola) בשיקאגו, שהתפרש על- פני 15 שנים, ותוצאותיו פורסמו השנה. במחקר השתתפו 3,000 נבדקים שביצעו בדיקות בריאותיות תקופתיות. החוקרים לא מצאו קשר ישיר בין השימוש במלח ובין הסיכון להתפתחות מחלות לב. מה שכן הסתבר כמשמעותי היה השיעור של מלח ביחס לשיעור של אשלגן, מינרל שמאזן את ההשפעות של מלח.

מחקר מוקדם יותר שפורסם בכתב העת British Medical Journal בשנת 2002 בדק האם הימנעות ממלח משפיעה באופן ישיר על לחץ הדם. המחקר מצא כי להימנעות היה יתרון משמעותי רק בקרב המטופלים שסבלו מיתר לחץ דם ונמצאו בטיפול תרופתי.

שינויים בהרגלי הצריכה
אבל כנראה שגם אם אנחנו מאוד רוצים, זה כמעט בלתי אפשרי להגיע כמויות מאוד גדולות של מלח.

מחקר שנערך במחלקה לתזונה של אוניברסיטת קליפורניה (California) ופורסם החודש (11/2009) בכתב העת הרפואי Clinical Journal of the American Society of Nephrology מצא (אחרי בדיקה של 20,000 משתתפים מ-33 מדינות ברחבי העולם) שבין המוח והאיברים הפנימיים מתקיימת תקשורת הדדית שמווסתת בעצמה את צריכת המלח. החוקרים טענו כי אם הגוף שלנו מזהה באופן טבעי כמה מלח הוא צריך ומפריש את השאר, אין טעם לווסת את צריכת המלח.

באופן דומה, מחקר מאוניברסיטת קופנהגן (Copenhagen)  סקר 9 מחקרים שונים בתחום מה שנים האחרונות, בהם השתתפו לפחות 100,000 נבדקים. מתוך 9 מחקרים, רק ארבעה מצאו קשר בין הפחתת צריכת המלח לשכיחות התקפי לב. אחד המחקרים טען שצריכת יתר של מלח קשורה באופן כללי לשכיחות גבוהה יותר של מחלות. ביתר המחקרים, לא נמצא מתאם.

עבור אלה שדוגלים בצמצום צריכת המלח, והם עדיין הרוב המכריע, הראיות נגד תזונה עשירה במלח חדות וברורות כמו הקשר בין עישון סיגריות ומחלת הסרטן. מהיום שאנחנו נולדים, לחץ הדם שלנו מתחיל לעלות. וגם אם לא מבינים בדיוק איך צריכת מלח עושה את זה, יודעים להגיד שהיא גורם מרכזי בתהליך הזה.

אז איפה זה משאיר אותנו? עם לא יותר מ- 6 גרם מלח ליום. המומחים טוענים כי זה הצעד שיצליח להפחית ב- 16% את מקרי התמותה משבץ וב- 12% את מקרי התמותה ממחלות לב כליליות.

צריכה יומית מומלצת של מלח :

גיל 0 עד שנה: 1 גרם

גיל 1 עד 3: 2 גרם

גיל 4 עד 6: 3 גרם

גיל 7 עד 10: 5 גרם

גיל 11 עד 14: 6 גרם

מבוגרים: 6 גרם

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.