Write a comment

 

אורח החיים שלנו לא משאיר לנו יותר מדי ברירות. הכל מלחיץ. העבודה, היחסים, הכסף ובעצם מה לא. למעשה, לחץ הוא תגובה של הגוף לזה שאנחנו מרגישים שמשהו בנסיבות השתנה, ובהשוואה למצב הקודם, עכשיו זה כבר גדול עלינו בכמה מידות. כשאנחנו בסטרס, האזעקה הטבעית של הגוף מתחילה לפעול, ואז מגיעים החבר'ה מהמוקד וכולם ביחד מתעסקים בניסיון לכבות את השריפה במקום בתפקיד האמיתי שלהם, לכן לסטרס יש השלכות רבות בגוף, ביניהן שינויים גופניים (הזעה, לחץ דם), רגשיים (כעס וחרדה), חשיבתיים (בלבול) והתנהגותיים (תוקפנות וכעס). 

יש כאלה שמתפקדים טוב יותר כשהם בסטרס, יש אפילו כאלה שחושבים שלהיות בסטרס זה חלק מהעניין. הבעיה מתחילה כשסטרס נמשך לאורך זמן. המשאבים של הגוף נגמרים והוא מתחיל להשתמש ברזרבות. אנחנו מרגישים בעיקר שחוקים ועייפים, אבל סטרס ממושך גם הופך אותנו להרבה יותר פגיעים למחלות.

 

לא חסרות דרכים לפתור את המצב הזה. תרופות, טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי, ניהול נכון יותר של זמן, תזונה נכונה, ובאופן כללי אימוץ גישה קצת יותר חיובית לחיים. לפי מחקר חדש שפורסם החודש (14/10), הפתרון למחלה הכל כך מערבית הזאת, הוא בערך הדבר הכי לא מערבי שיש.

חוקרים מאוניברסיטת דליאן (Dalian) בסין, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטה באורגון, ארצות הברית, הצליחו להוכיח שהתשובה לסטרס היא מדיטציה. מדיטציה היא בדיוק ההיפך מסטרס, היא כלי טכני לעבודה עצמית שמשפר את כל התפקודים שהסטרס פוגע בהם.

קיימות מאות טכניקות לתרגול מדיטציה, במחקר הנוכחי השתמשו בטכניקה שפותחה בסין בתחילת שנות ה-90 ונקראתIBMT (integrative body-mind training), טכניקה אינטגרטיבית לגוף ונפש. כל מי שניסה לעשות מדיטציה בטח יודע כמה קשה להשתלט את כל המחשבות שמתרוצצות דווקא כשאנחנו מחפשים קצת שקט. בטכניקת IBMT משיגים את השליטה במחשבות באמצעות רגיעה, נשימות, מוסיקה והנחיות מהמדריך. כשהמחשבות מפסיקות, ההרמוניה והמודעות מגיעות.

את ההשערה שלהם בדקו החוקרים על סטודנטים לתואר ראשון, כי מי יודע טוב יותר מה זה סטרס. הסטודנטים חולקו באופן אקראי לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת, כשבכל קבוצה ארבעים סטודנטים. קבוצת הניסוי תורגלה במשך חמישה ימים במדיטציה מסוגIBMT, קבוצת הביקורת הוכשרה במשך חמישה ימים בטכניקות שונות של הרפיה. לפני ואחרי שעברו את ההכשרה, שתי הקבוצות עברו סדרה של מבחנים שכללו פתרון בעיות מתמטיות תחת לחץ. 

במבחנים שנערכו לפני ההכשרה, אצל שתי הקבוצות נמדדה עלייה משמעותית ברמת הקורטיזול, הורמון שמופרש כשאנחנו לחוצים. במבחנים שנערכו לאחר ההכשרה, בקבוצת הביקורת לא חל כל שינוי. בקבוצת הניסוי לעומת זאת, נמדדו רמות קורטיזול נמוכות בצורה משמעותית, נתון שמצביע על שליטה בתגובה לסטרס, על התמודדות טובה יותר, ועל פחות רגישות לתוצרי הלוואי של סטרס כמו עייפות, כעס ודיכאון.

מחקרים נוספים בתחום הוכיחו כי במהלך תרגול מדיטציה מתרחשים שינויים במוח. במחקר הנוכחי לא נמדדו שינויים כאלה, אבל פרופ' מיכאל פוזנר (Michael I. Posner), פרופ' לפסיכולוגיה מאונ' אורגון, מבטיח כי במחקר הבא ימדדו גם השינויים המוחיים בזמן אמת באמצעות בדיקת תהודה מגנטית (FMRI) ויחזקו אפילו יותר את הממצאים של המקר הנוכחי.פרופ' אי יואן טאנג ((Yi-Yuan Tangמאוניברסיטת דליאן, מסתפק גם בממצאים הנוכחיים ומסביר כי השינוי השפיע על כל המדדים שנפגעים בזמן ההתמודדות של הפרט עם סטרס וכי מדיטציה היא שיטת טיפול נלמדת, קלה ויעילה. תראו מה היא עשתה בחמישה ימים.

     

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.