Write a comment

 

כואב. מתיש. בלתי נסבל. זה מה שרוב הנשים יגידו על חווית הלידה שלהן. אבל יש גם כאלה שמדברות על שיא רגשי, שיא רוחני. ויש בודדות שאפילו מדברות על שיא מיני.

לידה אורגזמית (שנקראת גם הסוד השמור). קשה לכן לדמיין? חכו עד שתרגישו

לא סרט. מציאות

בשנת 2008, סרט דוקומנטארי אחד, באורך 85 דקות, תפס את רוב תשומת הלב בפסטיבלי הסרטים ברחבי העולם. הוא אפילו הצליח לזכות בפרסים בחלק מהקטגוריות. לסרט הזה קוראים 'לידה אורגזמית' (Orgasmic Birth) והוא לא סרט פורנוגראפי. הוא סרט אינטימי.

הסרט מתעד 11 סיפורי לידה. חלקם מתרחשים בבית, חלקם במים, בחלקם לידה טבעית מהתחלה ועד הסוף, ובחלקם לידה בבית חולים עם תומכת לידה. לכל הלידות בסרט דבר אחד במשותף. בכולן, היולדת נכנסה לצירים בסביבה רגועה, עם כל התמיכה הפיסית והרגשית שהיא צריכה, כדי לאפשר לגוף שלה לעשות את מה שהוא בנוי לעשות. ללדת.

בשביל מי שעשתה את הסרט, דבורה פסקאלי-בונארוס (Debra Pascalli - Bonaro's), תומכת לידה עם ותק של 26 שנים ואמא בעצמה לשלושה בנים, הסיפור מאוד ברור. לידה צריכה להיות חוויה קסומה ומופלאה, רוחנית ומינית. אבל לא כשמנסים לנהל אותה, או לשלוט בה. תרופות, מכונות, צוות רפואי. כל אלה לא מתאימים לאינטואיציה של נשים.

הדרך המקובלת ללדת, בשכיבה על הגב וחדר מלא באנשים זרים, היא לא הדרך הטבעית ללדת. היא אפילו יכולה להיות הסיבה לחלק מהסיבוכים שנגרמים במהלך הלידה. זאת לא יכולה להיות סביבה נוחה במיוחד.

לפי ההערכה המאוד גסה והמאוד לא רשמית שלה, בתנאים מתאימים 21% מהנשים יחוו אורגזמה ספונטאנית בזמן הלידה. אבל, בשבילה הסרט הוא יותר מזה. הוא על הבחירה שצריכה להיות לנשים. בחירה שלא הרבה מהן מודעות לה.

תשאירו את הבושה בחוץ
לידה אורגזמית היא לא המצאה שלה. ללידה ואורגזמה יש הרבה במשותף. הצירים עצמם מביאים איתם שינויים הורמונאליים עצומים, כמו הפרשה של פרולקטין, אוקסיטוצין, ואנדורפינים. אנדורפינים הם משככי הכאבים הטבעיים של הגוף, ואוקסיטוצין (שלפעמים קוראים לו גם הורמון האהבה) הוא הורמון שמופיע בהקשרים רבים. כמו למשל בזמן משחק מקדים, אורגזמה, הנקה, התכווצות הרחם בזמן צירים ולפעמים אפילו רק למשמע התינוק שלנו בוכה. אבל בשום זמן בחיים שלנו, הוא לא מגיע לרמות בהן הוא מגיע בזמן הצירים ובמהלך הלידה. כיוון שהבסיס הביולוגי של לידה משלב את אותם הורמונים שנוכחים גם בפעילות מינית, אולי אפילו ברמות גבוהות יותר, זה לא מפתיע שאפשר להגיע לריגוש מיני. לא שאין בכלל תחושה של כאב, אבל יש גם תחושה כללית של שלווה ואושר.

בגלל שמדובר בחוויה מאוד אינטימית, סביר יותר לחוות לידה אורגזמית כשאת נמצאת בבית (למרות שכבר היו דברים מעולם). למרות שפסקאלי-בונארוס טוענת שלידה טבעית סטטיסטית בטוחה יותר מלידה סטנדרטית, אף אחד לא מעודד לא ללדת בבית חולים, אבל, יש כמה דברים שיכולים מאוד לעזור בכל צורה בה בוחרים ללדת. כמו למשל להרפות מכל הפחדים והעכבות, לדמיין שלידה יכולה להיות מוצלחת, לסמוך על הגוף שלך שיעשה את הדבר הנכון, את הכי טוב שהוא יכול ויודע. כמה שמאמינים בזה יותר, ככה מצליחים להירגע, להשתחרר ולהתמסר לחוויית הלידה.

גם אינטימיות מאוד חשובה. נשים רבות משתוקקות לנוחות והאינטימיות ששיש בלידה ביתית, אבל בוחרות ללדת בבית חולים בגלל החשש שמשהו עשוי להשתבש. לידה בבית חולים עלולה לייצר הרבה מתח. לא רק שזה מרחיק את הלידה האורגזמית, זה משפיע על הלידה באופן כללי. למשל, אוקסיטוצין מלאכותי (פיטוצין), שמשמש להאיץ את התכווצויות הרחם, מפסיק את הייצור הטבעי של אוקסיטוצין, ולוקח איתו את כל היתרונות שלו.

אם את נעזרת בדולה או תומכת לידה, חשוב לעבוד על בניית אמון, ביטחון ותמיכה רגשית שגם הם קשורים לייצור גבוה יותר של הורמונים. אם בן הזוג שלך מלווה אותך, זה אפילו עוד יותר טוב. ואם הוא גם מהסוג המחמיא, הסתדרת. אווירה אפשר גם לייצר עם מוסיקה, נרות, טכניקות להרגעה עצמית (כמו נשימות) ועוד. כל אלה יכולים לתרום לחוויית הלידה.

אבל יותר מהכל, החוויה של הלידה משפיעה על איך שהיולדת מרגישה. ואיך שהיא מרגישה, משפיע על כל המשפחה. במיוחד על התינוק.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.