Write a comment

 

בלי קשר לעזרה שלנו, חלק מבעלי-החיים קיבלו קלפים פחות טובים מהאבולוציה, ומבחינה ביולוגית יש להם תוחלת חיים קצרה יותר בהשוואה למינים אחרים. אבל יש עוד סיבות רבות בגללן מינים שונים של בעלי-חיים נמצאים בסכנת הכחדה. מצייד, מחלות ועד להרס של בתי הגידול הטבעיים שלהם. כשהתנאים מתערערים, בזמנים קשים כמו עכשיו למשל, סכנת ההכחדה מאיימת מתמיד.

מה המשותף לפנדות, פילים וקואלות? לא נחזיק אתכם במתח. כולם מינים שנמצאים בסכנת הכחדה.

פנדה

הפנדה הענקית (Giant Panda) וחסרת המזל, היא נערת הפוסטר של השינויים הגלובאליים ושל הטבע השביר. ויש לה סיבה טובה. לפנדה הענקית יש הרבה בעיות אבל כמעט באופן בלתי נמנע, חלק מהבעיה שלה היא אנחנו, בני-האדם, שהוצאנו אותה מהטריטוריה שלה בסין, בגלל שהיינו צריכים לפנות יערות ושטחים נוספים לטובת חקלאות. למרות שחלק מהאשמה מוטלת עלינו, גם הביולוגיה המוזרה של הפנדה לא במיוחד עוזרת לה. פנדה היא אכלנית כפייתית ובמבוק מהווה 99% מהתזונה שלה, מה שמצמצם בצורה משמעותית את השטחים בהם היא יכולה לחיות ולהתקיים. ולמרות שהיא זוללת כמעט 14 ק"ג ביום, כשמתרגמים את זה לערכים תזונתיים זה לא שווה הרבה. כאשר התנועתיות והאינטראקציות החברתיות שלה מוגבלות בגלל שהיא צריכה להיות קרובה לבמבוק, היא מפספסת גם הזדמנויות רבות לרבייה. בתנאים אידיאלים, פנדה יודעת להסתדר. אבל כל הפרעה קטנה מוציאה אותה מאיזון, ובסופו של דבר ההתרבות מתעכבת, או אפילו לא מתרחשת בכלל. אנחנו דווקא מנסים לעזור. אבל כל המאמצים שלנו להציל את החיה הנכחדת, מטורפדים על ידי הסירוב שלה להתרבות בשבי, כלומר בסביבה שאינה הסביבה הטבעית שלה.  

דובי קואלה

קואלות הן כמו הפנדות. הם מולידים צאצא אחד בשנה, ויורש העצר הצעיר נותר חסר אונים ותלוי בהורים שלו למשך תקופה ארוכה. אבל מה שהופך את הקואלות לרגישות יותר מהכל, היא התזונה שלהן שמורכבת רובה ככולה מעלי אקליפטוס. עלי אקליפטוס הם לא חגיגה גדולה. הם דלים בחלבון, עשירים בחומרים בלתי-מתעכלים, ובנוסף, הם מכילים רכיבים שנחשבים רעילים עבור רוב המינים. בשל התזונה הדלה שלהן, קואלות ישנות במשך 16-18 שעות ביום, ואת רוב שעות העירות שלהן הןמעבירות באכילה.

פילים

המשמעות של מאמצי השימור של בני-האדם, היא שלפחות כרגע אפשר להיות רגועים. יש מספיק פילים בסביבה. וחוץ מזה, האיום על דובי הקוטב (שלפי ההתחממות הגלובאלית נותרו להם רק 100 שנים) הוא הנושא הבוער כרגע. האם הכל קשור להתחממות הגלובאלית, או לביולוגיה מולדת? אז ככה, ההתחממות הגלובאלית בטח לא עוזרת. אבל חוקרים רבים מאמינים כי בעלי-חיים כמו פילים ודובי קוטב נמצאים בסיכון הכי גבוה להכחדה, מהסיבה הפשוטה שבתור התחלה אין יותר מדי מהם. ככל שבעל-החיים גדול יותר, הוא צריך שטח מחיה גדול יותר, וכך נותר פחות מקום למינים אחרים. הדור הצעיר הם גם אחת מהבעיות. לצעירים לוקח הרבה זמן להגיע לבגרות בהשוואה לצאצאים של מינים קטנים יותר, והם צריכים יותר זמן ומאמצים מצד ההורים שלהם, כדי להבטיח שביום מן הימים הם באמת יהפכו לדור הבא. כל זה הופך גם את הדור הצעיר וגם את המבוגרים להרבה יותר פגיעים. בשורה התחתונה, כל זה אומר שבזמנים קשים, כמו עכשיו למשל, בעלי-חיים גדולים נמצאים בסיכון גבוה הרבה יותר.

לוויתן כחול

להיות גדול זאת בעיה. להיות ממש גדול זאת בעיה כפולה. לווייתנים גדולים כמו לווייתנים כחולים מולידים צאצא אחד בכל שנתיים, גג שלוש. הצאצאים שלהם צריכים עשר שנים לפחות כדי להגיע לבגרות מינית. ונכון שאחרי ניסיונות ציד מספרם של הלווייתנים הכחולים בדרך-כלל עולה, אבל הקצב האיטי בו אוכלוסיית הלווייתנים מתחדשת, הופך אותם לחשופים ופגיעים לאיומים חדשים כתוצאה מההתחממות הגלובאלית.

בני-אדם

יש לנו את כל הסיבות לדאוג. אנחנו גדולים. וכמו הקואלות, הפנדות והפילים, גם הצאצאים שלנו צריכים טיפול אינטנסיבי עד שהם מגיעים לבגרות ועצמאות. אבל יש לנו סיבה אפילו יותר טובה מזה. אם קטסטרופה מאסיבית, משהו בסדר גודל של זאת  שהכחידה את הדינוזאורים ואינספור מינים רבים אחרים לפני 62 מיליוני שנים תתרחש עכשיו, המין האנושי עלול להיכחד בתוך חודשים ספורים. ונחשו מה? חוקרים חישבו שקטסטרופות מהסוג הזה הן אירועים שמתרחשים אחת ל-62 מליון שנים בממוצע. במילים אחרות, הקטסטרופה הבאה עשויה להתרחש בעתיד המאוד מאוד רחוק, או שהיא יכולה להתרחש מחר. אף אחד לא יודע. הדבר היחיד הבטוח, הוא שאם תהיה קטסטרופה כזאת, הלך עלינו.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.