Write a comment

 

שוב מתחילה שנת לימודים חדשה, ושוב מתחילות המלחמות על האוכל.

מה שלא הולך בכוח, הולך בעוד יותר כוח? או שאולי הילד יודע מה הכי טוב בשבילו?.

לומדים לאכול

לא תמיד ילדים אוהבים כל סוג של מזון, או שהם סתם במין יום כזה. בימים כאלה, לא משנה כמה תתאמצו ותעשו הכל לפי הספר, אתם הולכים נגד הסיכויים.

פחד מחידושים (Neophobia) הוא יותר מסתם יום כזה, אלא יותר שלב התפתחותי. רוב הילדים עוברים את זה. זה יכול להתחיל כבר אחרי שתינוקות לומדים ללכת ומתחילים לחקור בכוחות עצמם את הסביבה, או בגיל מאוחר יותר, כאשר הם מפסיקים לאכול סוגים שונים של מזון שבעבר הם אהבו.

בתור התחלה, אפשר להירגע. הפחד מדברים חדשים הוא ככל הנראה מנגנון הישרדותי, שנועד לשמור עליהם והוא שלב שמסתיים. אם הם היו בוחנים כל דבר שנראה להם מעניין (וכל דבר נראה להם מעניין) הם היו עלולים להיפגע. אפשרות שניה היא שסוג מסוים של מזון מתקשר לחוויה שלילית שחוו.

בשלבי התפתחות מוקדמים ילדים עדיין מפחדים מדברים חדשים, וזה טבעי לגמרי. הדאגה העיקרית במקרה של תזונה, היא שהימנעות מסוגי מזון מסוימים עלולה להוביל להתפתחות תבנית תזונה מצומצמת ולחוסרים תזונתיים.

למשל, לפי נתונים של ה- FDA, 84% מהתינוקות לא מקבלים מספיק ברזל, למרבית הילדים עד גיל 5 לא תזיק תוספת של ויטמין A, C ו-D, לילדים בקבוצת הגיל 5-10 חסרה חומצת השומן החיונית אומגה-3, ולילדים בקבוצת הגיל 11 ומעלה יש מעט מדי סידן ויותר מדי מלח וסוכר.

כל אלה עשויים להיות קשורים לבעיות באנרגיה וריכוז (חוסר ברזל וחוסר באומגה-3), בעיות בריאותיות כמו אנמיה (חוסר בברזל), חולשה של מערכת החיסון (חוסר באבץ), התפתחות השלד והעצמות (סידן), והתפתחות כללית (ויטמין A ו-C) בנוסף לבעיות נוספות כמו השמנת יתר, עששת, בעיות למידה ובעיות התנהגות.

ללמד ילדים על הרגלי תזונה נכונים היא לא משימה פשוטה, כמעט באף קבוצת גיל. ועד כמה שאכילה כפויה נשמעת מפתה, זה עלול להשיג בדיוק את התוצאה ההפוכה. סבלנות היא הגישה הנכונה ביותר. בדיוק כמו שיש לילדים את אותו מנגנון שמונע מהם לנסות דברים חדשים, יש להם גם מנגנון שלא מאפשר להם להיות רעבים לאורך זמן. לכן, גם אם כל מה שהם מסכימים לאכול זה פסטה עם קטשופ, הם יאכלו כמות מספיקה בשביל הצרכים שלהם. ואולי בשלב מאוחר יותר, או בצורה אחרת, פתאום זה כן יעבוד.

בתזונת ילדים, בדיוק כמו בתזונת מבוגרים, חשוב לראות את התמונה הגדולה. מה שנחשב היא התוצאה שמצליחים להשיג (ולשמור עליה) לאורך זמן, ולא מה שמצליחים להשיג ביום אחד. זה אומר ששיפור הרגלי האכילה היא מטרה ששווה לרדוף אחריה, מאתגרת ככל שתהיה.

אם בכל זאת הרגלי האכילה משפיעים על ההתפתחות הכללית, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע. אם לא, אתם יכולים לנסות את מזלכם עם בשר, ביצים, אפונה, או פירות יבשים (בגלל הברזל), מוצרי חלב, סויה, אגוזים ושמשום (בגלל הסידן), והרבה פירות וירקות (בגלל הוויטמינים). 

נקודה (סינית) למחשבה

אמרה סינית ידועה אומרת שאם רוצים לשמור על הילדים בריאים ושלמים, לא צריך לתת להם לאכול יותר מדי ולא להלביש אותם יותר מדי. לפי הרפואה הסינית, זה העיקרון הבסיסי בתזונת ילדים. מערכת העיכול של ילדים לא צריכה להיות עסוקה מדי, כי כשהיא עסוקה מתפתחות בעיות אחרות שמונעות מהילדים להתפתח. אצל ילדים, אנרגיית היאנג היא הדומיננטית (הם רצים, משתוללים) ולכן הם צריכים לאכול מספיק בשביל לשמור על אנרגיה, אבל לא מזונות שמכבידים על מערכת העיכול מצד שני. מה הם מזונות שלא מכבידים על מערכת העיכול ומתעכלים בקלות?. כמעט כמו בתזונה המערבית. ירקות, ביצים, מרק, דגים או בשר רזה. 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.