חזרה לידע מקצועי ראשי
הדפסה
Write a comment

 

בסיפור הזה יש את החבר'ה הטובים (ויטמינים), החבר'ה הרעים (רדיקלים חופשיים), מישהי שנמצאת בסכנת חיים (הבריאות שלנו) וסוף אחד.

מה זה בעצם רדיקלים חופשים? למה הם כל-כך לא טובים לנו? ואיך הויטמינים שומרים על הגוף?

גונב מגנב פטור?
כדי להבין מהם נוגדי חימצון, צריך קודם כל להבין מה זה בכלל חימצון. בתור אורגניזם חי ונושם אנחנו צריכים חמצן בשביל להמשיך לתפקד. רוב התהליכים בגוף שקשורים בחמצן בטוחים ואפילו חיוניים להישרדות שלנו. אבל, חלק מהרכיבים של החמצן מגיבים בצורה חזקה ויכולים לגרום לתהליך הרסני של חימצון. הרכיבים האלה, שידועים בתור רדיקלים חופשיים יכולים לגרום לנזק אמיתי. גם חלודה, או פרי שמשחים הם תוצאה של תהליך התחמצנות. בגוף, התהליך הזה מתרחש ברמת התא ויכול להתבטא בנזקי גיל, פגיעה ב - DNA, פגיעה ברקמות, או מחלות כרוניות.

אם לפרוט את התהליך הזה אפילו יותר, יש לנו בגוף אטומים, והם מוקפים באלקטרונים. האטומים עושים הרבה דברים, אבל הם בעיקר פרפקציוניסטים ותמיד שואפים להגיע למצב של איזון. בגלל שמספר האלקטרונים הם אחד מהדברים שמגדירים אטום, הוא תמיד ינסה לשמור על כולם. כל עוד חסרים לאטום אלקטרונים, אין לו מנוח. הוא ינסה להוסיף, להוריד, או להתחבר לאטום אחר.

התהליך הזה, של אובדן אלקטרונים, מתרחש כאשר שני חומרים נמצאים באינטראקציה, והוא נקרא התחמצנות (למרות שלא תמיד חמצן חייב להיות חלק מהסיפור). כל מולקולת אטום שמאבדת אלקטרון, מנסה לאזן את עצמה על ידי גניבת אלקטרון ממולקולה שכנה, מה שיוצר תגובת שרשרת הרסנית של גניבת אלקטרונים.

מי שאחראים לכל אותם נזקים, הם כנופיית הרדיקלים החופשיים. הבריונים של התאים, שבדרך כלל תוקפים את המולקולה היציבה הראשונה שהם רואים, וגונבים לה את האלקטרון הראשון שהם מצליחים לשים עליו יד. כשהמולקולה המותקפת מאבדת אלקטרון, היא הופכת לרדיקל חופשי בעצמה.

רדיקלים חופשיים לא חייבים להיות רק תוצאה של תהליך ההתחמצנות. הם יכולים להגיע גם מחומרים רעילים אחרים, כמו כימיקלים באוויר שאנחנו נושמים, תוספים במזון שאנחנו אוכלים, סטרס, חשיפה לשמש, אלכוהול וכמובן עישון. כל אלה מייצרים עוד רדיקלים חופשיים, שמסתובבים חופשיים בגוף.

נקמת המחמצנים

אז אם דו-השיח הזה מתרחש כל הזמן, איך זה שלא כולנו הופכים לערימה של מחלות? (טפו, טפו, טפו). תודה לאל, הגוף שלנו מספיק חכם כדי לשריין לעצמו רכיבים שלוחמים ברדיקלים החופשיים. חוץ מלנהל מלחמת חורמה נגד הרדיקלים החופשיים, הם מגנים על התאים אפילו מפני נזק שכבר נגרם,  הם יכולים להדוף את נזקי הגיל, להאריך את תוחלת החיים, הם אפילו יכולים למנוע סרטן. קוראים להם נוגדי חימצון, והם בעצם מולקולות שנמצאות במזונות רבים, ורק ממתינות שיקראו להן במערכת הקריזה.

בדרך כלל, הגוף אוכל רדיקלים חופשיים לארוחת בוקר. אבל אם אין לו מספיק נוגדי-חימצון זמינים, או אם ייצור הרדיקלים החופשים נמצא בעודף, עלול להיגרם נזק. והנזק הזה הוא נזק מצטבר.

ופה התזונה נכנסת לתמונה. נוגדי חימצון נמצאים במגוון של מזונות. במיוחד בפירות וירקות עם צבעים בוהקים.

בנוסף, כמה מהמיירטים הטובים ביותר של רדיקלים חופשיים הם אלה שהגוף מייצר בעצמו. סופראוקסיד דיסמוטאז (Superoxide Dismutase ) וקטאלאז (Catalase) הם דוגמא לשני אנזימים שמיוצרים בגוף בשביל לפרק רדיקלים חופשיים. גלותטיון (Glutathione) נחשב למאסטר של נוגדי החימצון, והוא גם נוגד חימצון בעצמו וגם עוזר לנוגדי חימצון אחרים.

את השאר, אנחנו מכירים כבר טוב. ויטמין A (מנגו, ברוקולי, גזר, עגבניות, בטטה, דלעת, כבד),

ויטמין C (תרד, ברוקולי, עגבניות, מנגו, תפוזים, אשכוליות, תותים, פלפלים אדומים), ויטמין E (אבוקדו, זרעי חמניה, בטטה), ויטמין B6 (בננה, אבטיח, ברוקולי, תרד, תפוח אדמה), ויטמין B12 (חלב, ביצים, עוף ודגים) וחומצה פולית (שעועית ירוקה, ברוקולי, תרד, עדשים). כולם שומרים על הגוף מפני השלכות הרסניות. כולם מפסיקים את תהליך גניבת האלקטרונים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.