Write a comment

 

אתם מרגישים אבודים בלעדיו, הדופק שלכם עולה כשהוא לא לידכם, יורד כשהסוללה שלו חלשה, לא עושים צעד אחד בלעדיו ואפילו לוקחים אותו איתכם בלילה למיטה. אם התשובה שלכם לכל השאלות האלה היא חיובית, כנראה שאתם נומופובים. ואם הדבר הראשון שעשיתם כשקראתם את הכותרת הוא לשלוח יד לטלפון כדי לחפש מה זה בדיוק, בטוח שאתם נומופובים.

מה זה נומופוביה, למה כולנו באיזה שהוא מקום נומופובים, ומתי צריך לעשות עם זה משהו

מנותקים
בדיוק כשחשבנו שעולם החרדות מכיל פחות או יותר כל סוג אפשרי של חרדה,  סוג חדש של חרדה התפתח. קוראים לה נומופוביה (no-ללא,  mobile- נייד, phobia- פחד), הפחד לאבד את הטלפון, או למצוא את עצמכם בלעדיו.

בעוד שרוב האנשים פשוט יקנו אחד חדש וימשיכו הלאה בחיים, בשביל נומופוב ממוצע, המשמעות של לאבד את הטלפון היא סיבה אמיתית לפאניקה. נומופוביה יכולה להתבטא בתסמינים פיסיים שדומים להתקף פאניקה- קוצר נשימה, סחרחורות, רעידות, זיעה קרה, קצב לב מואץ, כאב בחזה ובחילות.

איך מכשיר אלקטרוני יכול לעורר כאלה תופעות? ההתפתחות של נומופוביה לא צריכה להפתיע אף אחד. אנחנו צמודים לטלפון בהליכה, במעלית, בשירותים. בזמנים של עולם מהיר, אינטרנט ותקשורת מיידית אנשים מרגישים צורך להיות מחוברים יותר מתמיד. הטלפון הנייד הוא כל מה שאנחנו צריכים בשביל לעשות את זה. הוא החברים שלנו, הקשר שלנו לעולם החיצון, המוסיקה שלנו, המצלמה שלנו להנציח את הרגעים היפים. אנחנו יכולים להתקשר, לשלוח הודעות טקסט, או דואר אלקטרוני. כל אחד מהם בלחיצת כפתור, מכל מקום בעולם. במובן הזה, נומופוביה היא לא כזאת הפתעה- לאבד את הטלפון, זה קצת כמו לאבד את החבר שמבלים איתו הכי הרבה זמן.

נומופוביה היא תופעה יחסית חדשה במחקר, אבל כבר עכשיו ברור שהמימדים שלה נמצאים במגמת עלייה. לפי סקר שנערך לאחרונה בחברה בריטית פרטית (
SecurEnvoy), מתוך 1,000 משתתפים 66% הודו כי הם מפחדים להיות בלי הטלפון. בסקר זהה שנערך בדיוק לפני ארבע שנים היקף התופעה היה נמוך יותר. רק כ-50% מהמשתתפים הודו במידה מסוימת של נומופוביה.

בסקר הקודם, נומופוביה היתה בעיקר בעיה של גברים. לפי הסקר הנוכחי, המגמה התהפכה ונשים יותר מודאגות מהאפשרות להישאר לא מחוברות. 70% מהנשים הודו כי הן סובלות ממידה מסוימת של נומופוביה, בהשוואה ל-61% מהגברים.

השכיחות הגבוהה ביותר של התופעה היתה בקבוצת הגיל 18-24 (77% מהמשתתפים). אחריה ברשימה קבוצת הגיל 25-34, עם 68% מהנשאלים שהודו שהם נומופובים.

האם גם אתם נומופובים?
מצד אחד, כשהטלפון הסלולארי הפך לשלוחה של הצרכים האנושיים לתקשורת אפשר להגיד שנומופוביה היא החרדה שמאפיינת את המאה ה-21. אבל אם נכנסים קצת יותר לעומק, נומופוביה היא בעצם חרדה חברתית, הפחד לאבד קשר ומגע.

בשביל לא מעט אנשים שסובלים מחרדה חברתית, השימוש בטלפון סלולארי הוא מנגנון התמודדות. הם אולי לא מרגישים נוח בקהל, או במפגשים שכוללים יותר מאדם אחד, אבל באמצעות הטלפון הם עדיין יכולים לשמור על קשר עם מי שהם רוצים, באופן שלא גורם להם חרדה או אי נוחות. פעם זה היה מכתב בדואר. היום יש קיצור דרך.

אם המשמעות של לאבד את החיבור הזה לעולם, למעשה מייצגת את הפחד מלהתמודד עם החיים באמת, בלי חוצצים כמו הודעות טקסט או דואר אלקטרוני, כדאי לשקול אפשרויות לטיפול. חלק מהאנשים יצליחו לצאת מהפוביה שלהם בקלות. אם מה שמסתתר מאחורי הפוביה הוא פחד עמוק ומושרש יותר, זה עשוי לקחת יותר זמן.

אפשרויות טיפול לא חסרות. אפשר לגשת לטיפול בחרדה מכמה זוויות וגישות- משיחות ועד לטיפול תרופתי במקרים בהם החרדה משתקת ופוגעת בחיי היומיום. טכניקה נוספת לטיפול היא חשיפה. לאחר שהמטופל מבין את הפוביה שלו באמצעות שיחות, חושפים אותו באיטיות והדרגתיות לדבר האמיתי. החיים בלי סלולארי. ככה לומדים שאפשר לחיות בשלום גם עם התנתקות.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.