Write a comment

 

עשיתם את זה. יש לכם תינוק. הוא בריא, ישן טוב, אוכל טוב ועושה רושם שהוא אפילו מאושר. אבל, יש בעיה אחרת. כי אחרי שעשיתם את זה, אתם עושים קצת פחות מהדבר ההוא. ובין העייפות וההסתגלות לחיים החדשים, אפילו לא שמתם לב. רק כשהחברים הרווקים שלכם או הנשואים בלי הילדים זרקו משהו, פתאום נזכרתם שבכלל יש כזה דבר. אז ניסיתם. וגם אז זה לא ממש היה זה.

אז בתור התחלה, קבלו ח"ח על הכנות. כשהאינטימיות מקרטעת זה לא דבר שקל להודות בו. לא בפני עצמכם, ולא בפני בן הזוג. בדרך כלל, אחרי ששה שבועות (אחרי בדיקה גניקולוגית) אפשר לחזור בחזרה לעניינים. אבל לא תמיד זה קורה. תתפלאו, אפילו לא אצל הארנבים. זה לא דבר חריג שאחרי ילדים (שהם באמת שמחה), הדבר האחרון שחושבים עליו זה סקס. וגם אם כן, לפעמים זה מרגיש כמו עוד אחד מהדברים שצריך לעשות. קוראים לזה תגובת הסתגלות. זה משהו שאנחנו אמורים לעבור ושיעבור.

יש לכך לא מעט סיבות. גם במצב רגיל, יחסי מין זה דבר משתנה. בחשק, בתדירות, באיכות. אחרי לידה, באופן ברור, התשישות הפיסית והנפשית גורמת גם לגברים וגם לנשים לחשוב קצת פחות מחשבות כחולות. אבל באופן קצת שונה.  

אצל נשים, העניין הוא כמעט פיסי לחלוטין. עם הכאבים, התפרים, ההורמונים והדימומים קשה להאשים אותן. השינויים ההורמונאליים ממשיכים גם אחרי הלידה. השחלות מפרישות פחות אסטרוגן שיכול לגרום ליובש בנרתיק, והפרולקטין (הורמון החלב) לא עושה את זה יותר טוב. זה מצב שיכול להימשך כחצי שנה, ובינתיים, האינטימיות שהאשה מקבלת בזכות הקשר עם התינוק, ממלאת אותה.

עייפות היא לא נחלתן הבלעדית של נשים. גם גברים מרגישים את זה. אבל הם מרגישים עוד כמה דברים. למרות שהם אוהבים את התינוק יותר משאי פעם חשבו שאפשר לאהוב, הם גם נאלצים להתמודד עם זה שעכשיו יש עוד מישהו שמקבל את מבטי ההערצה, החיבוקים, ובעיקר את הציצי.

וכאילו שזה לא מספיק, בתוך כל השינויים שאתם עוברים יחד, מגיעה גם האשמה על זה שאולי אתם לא הורים מספיק טובים, ומה זה בכלל להיות הורים טובים. את לא יכולה להבין איך לא בא לו להחליף  חיתול. הוא לא מבין איך את יכולה לדבר רק על זה. אז נכון, הילדים במקום הראשון, אבל הורות וזוגיות הם שני דברים שונים.

בין לקטר, לפחד, להאשים, לאכול בחוץ, או לעשות עם זה משהו, לעשות עם זה משהו נראה אולי הדבר הכי מפחיד אבל גם הכי נכון. לא, כנראה שזה לא יקרה לבד. להחזיר את הסקס למגרש הביתי תלוי רק בכם. הכי חשוב לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים. בפס רחב.

וכידוע, אחרי כל תיאוריה, מגיע גם המבחן המעשי. אל תחשבו על איך זה היה פעם, או איך זה אמור להיות. תחזרו לבסיס. עקב בצד אגודל. למבטים החטופים, לנגיעות האינסופיות, אפילו לפלרטוטים. תשימו את המחשבות בצד (כי זה בטח לא תורם לביצועים), תתייחסו לזה כאל מסע גילוי מחדש, במקום כאל מסע צלב. קחו את הזמן לחקור ולגלות דרכים חדשות ואל תסמכו על הטריקים הישנים. שניכם עברתם לא מעט שינויים.

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.