חזרה לידע מקצועי ראשי
הדפסה
Write a comment

 

ברוכים הבאים לעשרת המקומות בעולם שלא הייתם רוצים לגור בהם. גם לא לקפוץ סתם לבקר. מקומות בהם עוברים שנולדים עם פגמים הם הנורמה ולא היוצא דופן. מקומות שבהם החיים משולים לגזר דין מוות. ודרישת שלום חמה מהבורות הסביבתית שהיתה פה עד לפני לא מעט עשורים.  

סומגאיט (Sumgayit) אזרבייג'אן.  לפי ההערכה, 250,000 תושבי העיר חשופים באופן מתמיד לפגיעה. בעיר, שנחשבת למרכז המסחרי הסובייטי הראשי, נמצאים למעלה מ 40 מפעלים שפולטים 120,000 טונות בשנה של כימיקלים תעשייתיים, חקלאיים ובעיקר מזוהמים. שיעורי הסרטן בסומגאיט גבוהים ב 51% מהממוצע הלאומי, והשיעורים של עוברים מתים ותינוקות שנולדים עם פגמים גנטיים חמורים, גבוהים לא פחות. 

לינפן (Linfen) סין. לינפן, שנמצאת במחוז שאנסי (Shanxi) בסין, היא הלב של תעשיית הפחם העצומה של המדינה. היא מספקת כ- 2/3 מהאנרגיה של האומה וגורמת לאיכות האוויר להיות המזוהמת ביותר בסין כולה ול- 52% ממקורות המים להיות בלתי ראויים. רמות הזיהום גובות מס גבוה. למעלה משלושה מיליון אנשים נמצאים בסיכון להיפגע ממזהמים שונים, כולל ארסן (תרכובת להדברת מזיקים) ותרכובות גופרית. הרישומים הרפואיים מראים על עלייה במקרים של ברונכיט, הרעלת עופרת, דלקת ריאות וסרטן ריאות.

טיאן יינג (Tianying) סין. טיאן יינג נחשבת לאחד הבסיסים היותר גדולים של יצור עופרת בסין, ואחראית למחצית מתוצרת העופרת של המדינה כולה. הריכוז הממוצע של עופרת באדמה ובאוויר בטיאן יינג גבוה פי 8.5% עד 10% מהסטנדרט הבריאותי הארצי. הגידולים המקומיים מזוהמים על ידי אבק עופרת, עם רמות הגבוהות פי 24 פעמים מהסטנדרט הארצי. 140,000 תושבי טיאן יינג, במיוחד הילדים, סובלים בפועל או בפוטנציאל מהרעלת עופרת ומהפרעות קשורות, כגון אנצפלופתיה (התנוונות המוח), מנת משכל נמוכה, ליקויי למידה, היפראקטיביות, בעיות שמיעה וראייה, תפקוד לקוי של כליות ומעיים, אנמיה ונזק מוחי.

סוקינדה (Sukinda) הודו. בעמק סוקינדה במדינת אוריסה (Orissa) בהודו נמצאים 97% ממכרות הכרומייט במדינה. לפי ההערכה, כ- 60% ממי השתיה מכילים מזהמים כמו כרום, ברמה כפולה ואף יותר ממה שנקבע בסטנדרטים ארציים ותעשייתיים. המחלות השכיחות בסוקינדה הן אסטמה, דימומים בקיבה ובמעיים, שחפת, פגיעה בפוריות, עוברים מתים ועוברים שנולדים עם פגמים. מחקר אחרון קבע כי לפחות 25% מהאוכלוסייה בסוקינדה סובלת ממחלות הקשורות בזיהום. אם מתרגמים את זה למספרים, זה יוצא 2,600,000 בני אדם.

ואפי (Vapi), הודו. העיר השוכנת בקצה הדרומי של הודו, מתהדרת באזור תעשייה המשתרע על פני שטח של 400 ק"מ. שטח שיכול להכיל לא מעט נכסים תעשייתיים, ובהחלט הרבה יותר מדי בשביל 71,000 תושבי האזור. ענפי התעשייה בואפי כולל מפעלים שמייצרים חומרים פטרוכימיים, קוטלי מזיקים, תרופות, טקסטיל, צביעה, דשנים ועוד. הפסולת של אותם מפעלים, מכילה מתכות כבדות, ציאניד, קוטלי מזיקים ושאר רעלים. השפכים של אותם מפעלים מתנקזים הישר לתוך הנהרות הסמוכים לואפי. כתוצאה מכך, מי התהום מזוהמים פי 96 יותר ממה שהתיר ארגון הבריאות העולמי (WHO). התוצאה היא שכיחות גבוהה של מחלות נשימתיות, דלקות עור, סרטן העור, הריאות והגרון ונשים בסיכון גבוה יותר לבעיות פוריות.

לה אורויה (La Oroya), פרו. 35,000 תושבי המקום, רובם כורים, חשופים לפליטות רעילות ולפסולת ממפעלים, אשר אחראים באופן כמעט בלעדי לרמות גבוהות ומסוכנות של עופרת בדם של הילדים תושבי המקום. 99% מהם, סובלים מרמות עופרת בדם שחוצות את הרמות המקובלות. חלקם נולדים עם זה. אפילו הצמחייה בלה אורויה, לא הצליחה לשרוד את רמות הזיהום הגבוהות.

 

דזרסינסק(Dzerzhinsk), רוסיה. דזרסינסק נכנסה לספר השיאים של גינס כעיר המזוהמת ביותר בעולם, עם ממוצע תמותה שנתי הגבוה מכל עיר אחרת ברוסיה. עד סוף המלחמה הקרה, דזרסינסק היתה אחד מאתרי היצור העיקרים של נשק כימי ברוסיה. גם היום היא נחשבת לאחת מהיצרניות המשמעותיות. באזורים מסוימים בדזרסינסק מי השתיה לבנים, מכילים חומרים מסוכנים ברמות הגבוהות פי 17 מיליון פעמים מהרמה הבטוחה. ועוד כמה שיאים שיכולים להפוך את דזרסינסק לשיאנית גינס- בשנת 2003 דווח כי שיעור התמותה בעיר המוות עלה על שיעור הילודה ב- 260%. תוחלת החיים הממוצעת היא 42 שנים לגברים ו- 47 לנשים.

נורליסק (Norilsk), רוסיה. העיר התעשייתית שהוקמה בשנת 1935 מכילה את כור היצור הגדול בעולם של מתכות כבדות. נורליסק נחשבת לאחד המקומות המזוהמים ברוסיה, עם שלג שחור ואיכות אוויר גרועה במיוחד. תוחלת החיים של הפועלים במפעלים התעשייתיים בנורליסק, נמוכה בעשר שנים מהממוצע הארצי ברוסיה. המחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה של בעיות אף-אוזן- גרון בקרב הילדים, על לידות בטרם עת וסיבוכים הקשורים בהריונות, מחלות נשימה ומחלות מערכת העיכול.

צ'רנוביל (Chernobyl), אוקראינה. 26 באפריל, 1986. זה התאריך שתושבי צ'רנוביל לא ישכחו לעולם. 30 אנשים נהרגו בפיצוץ, 135,000 פונו והקרינה ששוחררה הוערכה כגבוהה פי מאה יותר משאר בזמן ההפצצה האטומית על נגסאקי והירושימה. גם היום, יותר מ- 20 שנים אחרי האסון, האזור מסביב למפעל נותר לא ראוי למגורי אדם. למרות זאת, למעלה מ- 5 מיליון עדיין מתגוררים בו. למרות שכמות עצומה של קרינה שוחררה במהלך האסון, רובה נשארה כלואה במפעל עצמו. לפי ההערכות, אם תתרחש תאונת עבודה נוספת, למעלה ממאה טונות של אורניום, פלוטוניום ושאר חומרים רדיואקטיביים עלולים להשתחרר. בשנים שאחרי האירוע, סרטן בלוטת התריס, מחלות עור וריאות, בעיות פוריות ופגמים בלידה הפכו לדבר שבשגרה.

קאבווה (Kabwe), זמביה. בשנת 1902 התגלו מרבצים עצומים של אבץ ועופרת בקאבווה. המכרות לא אחרו לקום, ופעלו בערך עד שנת 1994 בלי לקחת בחשבון את הפוטנציאל המסוכן. כיום, המכרות אינם עובדים, אבל הם השאירו אחריהם אדמה חרוכה. מחקר אחד גילה כי גם ברדיוס של למעלה מ- 20 ק"מ מרבצי העופרת, האבץ, הקדמיום והנחושת גבוהים בהרבה מהרמות המומלצות על ידי ארגון הבריאות העולמי. בקאבווה, שהיא הבית של 225,000 בני אדם, ילדים מתרחצים במים מזוהמים והתושבים חשופים לרמות רעילות ומסוכנות של עופרת.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.