Write a comment

 

היא מיועדת לטיפול באי ספיקת לב, אבל לא לכל אחד. כדי לקבל מרשם לתרופה הזאת לא מספיק להיות רק חולה לב. צריך לענות על דרישה אחת נוספת, להשתייך לגזע האפרו-אמריקני. תכירו את BiDiL, התרופה הגזעית הראשונה.

לפיתוח אחראי הקרדיולוג ד"ר ג'יי קון (Kohn). BiDiL למעשה מורכבת משילוב של 2 תרופות (הידרלזין ואיזוסורביד דיניטראט), היא גורמת לסיוע בפעולת הלב, על ידי הרחבת כלי הדם. בשתי התרופות האלה משתמשים בנפרד כבר למעלה מעשור, כדי לטפל בחולים עם בעיות לב, מכל הגזעים. 

זה שבקרב קבוצות גנטיות מסוימות יש מאפיינים שיכולים לגרום למחלות מסוימות, זה לא דבר חדש. אנחנו מכירים את זה בעיקר מבדיקות לאיתור נשאות גנטית של מחלות תורשתיות שנערכות לפני היריון. הרעיון מאחורי פרמקוגנטיקה (pharmacogenomics) הוא שאם ימפו את אותן קבוצות לפי פרופיל גנטי מסוים, אפשר יהיה לרקוח תרופות יותר ספציפיות. גם למחלות, אבל גם לגזעים.

לדוגמא, לפי מסד הנתונים של ארגון הבריאות העולמי, שבץ (stroke) הוא גורם התמותה העיקרי בסין, יפן ובמונגוליה. בדרום אפריקה, תאילנד, קניה וברפובליקה הדומיניקאנית, גורם התמותה העיקרי הוא איידס (HIV). התקף לב הוא גורם המוות מספר אחד במדינות מערביות כמו אנגליה, ארצות הברית, צרפת, גרמניה, ישראל ורוסיה. באתיופיה ועיראק אנשים מתים בעיקר בגלל מחלות נשימה כמו אסתמה. השאלה, האם גזע הוא עניין של ביולוגיה או של גיאוגרפיה.

למרות שמנהל התרופות האמריקני (FDA) אישר את השימוש בתרופה לפני שנתיים, לאחר מסכת לא פשוטה של בירוקרטיה שנמשכת עוד מהמאה הקודמת, לא כולם מרוצים. יש חוקרים שאומרים שהרעיון מאחורי תרופות כאלה הוא מעוות ולא אתי. לאנתרופולוג מלבורן טאפר (Melbourne Tapper) מאוניברסיטת טקסס, זה מזכיר רעיונות כמו טהרת הגזע ועליונות. אלה שמצדדים בשימוש בתרופה מסבירים שהערך העליון היחידי שקיים כאן, הוא השאיפה לתת טיפול טוב יותר לחולים.

אלה שלא ממש מתלהבים מהרעיון, מסבירים כי גנטיקה לא מבחינה בין גזע לגזע. אין כזה דבר גנים אפריקאים, לבנים או אסיאתים. הם לא סתם אומרים את זה, יש להם גם הוכחות שחור על גבי לבן. לדוגמא, במחקר שנערך בשנה שעברה באוניברסיטת קולומביה בקרב יהודים אשכנזים, (קבוצה מובחנת מבחינה גנטית) החוקרים לא הצליחו להוכיח שיש טעם לחפש גנים ספציפיים לאותה קבוצת אוכלוסיה, שגורמים לסרטן השד. "אנחנו מדברים פה על סבירות מאוד נמוכה, שהשתייכות לקבוצה אתנית מעלה את השכיחות לחלות במחלות מסוימות. כיום האוכלוסיות כל כך מגוונות ומעורבות, שכמות המידע שאפשר לקבל היא מועטה". מסביר אנגוס קלארק (Angus Clarke), פרופסור לגנטיקה רפואית מאוניברסיטת קארדיף (Cardiff).

אז איך בכל זאת אושרה לשימוש תרופה כמו BiDiL? מחקרים קליניים שנערכו על השימוש בה, הראו תוצאות חד משמעיות במטופלים אפרו אמריקנים. יש כאלה שאומרים שאת המחקרים האלה מימנה החברה שמייצרת את התרופה. "העובדה שה FDA אישר את התרופה היא שנויה במחלוקת. לי זה נשמע כמו קנוניה בין אלה שנותנים רישיונות לתרופות, לבין החברות שמייצרות אותן" מוסיף קלארק.

בינתיים בודקים איך אפשר לתרגם את הידע הזה למשהו פרקטי יותר, שיכול להגיד לנו משהו על הבריאות שלנו. יכול מאוד להיות  שבקרוב נוכל להשיג ערכות פשוטות וזולות (כמעט כמו בדיקות הריון) כדי לדעת אם יש לנו נטייה גנטית לעצבנות או לנהנתנות, להתאבדות או לאלכוהוליזם. אבל בדומה לסוגיות שהתעוררו בזמנו על שיבוט גנטי, השאלה היא כמה רחוק זה הולך? 

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.