Write a comment

 

ההיסטוריה מלאה בסיפורים כאלה. רעיונות של פעם בחיים שמתעוררים דווקא כשאנחנו ישנים. ככה פול מקרטני כתב את השיר 'אתמול '(Yesterday) ורוברט לואיס סטיבנסון (Robert Louis Stevenson) את 'ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד'. אבל מה בדיוק קורה בראש שלנו כשאנחנו ישנים? האם הגאון שבתוכנו מתעורר? ואם זה ככה, יכול להיות שאפילו האנשים הכי לא יצירתיים, יכולים לקבל השראה ברגע שהראש נוגע בכרית?

מפתרון בעיות, ועד לרעיונות גדולים מהחיים. סודות מבית החרושת הגדול ליצירתיות, שעובד בתוך הראש שלנו בלילה.

חומר למחשבה

לאורך היום, נדיר שהמוח שלנו מקבל הזדמנות אמיתית לעצור ולחשוב. במצב של מודעות בלי הפסקה, הוא מגיב לכל האתגרים שאנחנו מפילים עליו. מכתיבת דו"חות לעבודה, דרך לזכור איפה השארנו את המפתחות של האוטו ועד לקניות שצריך בשביל ארוחת ערב. אפילו בסוף היום, כשאנחנו שרועים מול הטלוויזיה במטרה לא להפעיל אותו, הוא עדיין צריך לעבד מידע על קווי העלילה או לתאם את הפעילות של היד, כל פעם שאנחנו שולחים אותה לכיוון הפיצוחים.

אבל לפי מה שאומרים החוקרים, הלילה הוא זמן מותרות. רק אז יש לו קצת זמן לעצמו, להירגע, להרהר באירועי היום. הם לא בטוחים בדיוק באיזה שלב של השינה זה קורה, אבל הם מסכימים שזה הבסיס ליצירתיות. רעיונות חדשים, צורות מחשבה חדשות, חיבורים יצירתיים של שברי מידע לא קשורים, אירועים וזיכרונות שבאופן רגיל לא היו הולכים ביחד.

הם אפילו הצליחו לראות את זה קורה בזמן אמת. באמצעות מכשירי הדמיית מוח, הם ראו שבזמן שינה ובמיוחד בזמן חלום, האזור שקשור לרגשות ויצירתיות פעיל במיוחד, בניגוד לאזורים שקשורים להיגיון, שהיו שקטים במיוחד. כמה שינה אנחנו צריכים בשביל זה? לפי מה שאומרים החוקרים, זה משתנה מאחד לאחד. אבל הנה כמה דברים שנוגעים לכולנו.

חלומות בכלל וחלומות שזוכרים

זה רק נדמה לכם שאתם לא חולמים. בפועל, אנחנו חולמים 100 דקות בלילה, כמעט סרט באורך מלא. אנחנו זוכרים רק את הסוף, אם בכלל, כי זה קרוב לזמן היקיצה. לכן, הדרך היחידה לזכור את כל החלום היא להתעורר בזמן שהוא מתרחש. אבל אל תתאמצו יותר מדי. כי בין כל התיאוריות שמסבירות מה התפקיד של חלומות, לא חסרות כאלה שאומרות שחלום הוא רצף אירועים אקראי וחסר משמעות.

השראה

הדרך הבטוחה להרוג יצירתיות היא לא לישון. אז אם החומר האפור שלכם עושה קצת בעיות, תשנו על זה ועדיף כמה שיותר מוקדם. מחקרים מראים שהמחצית הראשונה של הלילה היא הזמן היצירתי ביותר. אם לפני השינה תהרהרו בתשובה שאתם מחפשים, זה יכול לכוון אתכם מהר יותר לפתרון.

זיכרון
כשאנחנו ישנים, המוח לוקח את כל החוויות שעברנו במהלך היום ועושה מהן זיכרונות לטווח ארוך. ובגלל שזיכרונות הם חלק ממה שהופך אותנו למה שאנחנו, גם בשביל זה חשוב לישון כמו שצריך. זה לגבי זיכרונות אישיים. מי שמתקשה לזכור מספרי טלפון או כתובות, זה כבר סיפור אחר. וכנראה שחסרות לו כמה שעות שינה. ודרך אגב, הזמן הכי טוב ביום ללמוד וגם לזכור הוא בין 6-8 אחר הצהריים. אז מעגלי הלמידה במוח פעילים מתמיד.

רגשות

מחקרים מראים שהמעגלים הרגשיים שלנו במוח פעילים 60% יותר כשאנחנו עייפים. זה בעצם אומר שסמוך לשינה המוח עובר למצב כמעט ניאנדרנטלי – אימפולסיבי ומונע על ידי רגשות. גם במקרה הזה שינה מצילה את העניינים. שינה מרעננת את המעגלים הרגשיים של המוח כדי שהוא יוכל להתמודד עם אתגרים רגשיים ביום.

ימים כלילות

למרות שדווקא בזמנים כאלה הכי קשה לישון, כשעוברים זמנים קשים בחיים האישיים או המקצועיים שינה חיונית יותר מתמיד. הכי טוב לשכב במיטה בחדר עם אור מעומעם. זה יסיח את דעתכם הרבה יותר מספר, או טלוויזיה. בכל מקרה, אל תקבלו החלטות חשובות בלילה. בבוקר המחשבה צלולה הרבה יותר.

תיאבון

ברגע שאנחנו נכנסים למצב של שינה, המוח משחרר כל מיני הורמונים כדי להבטיח שלא נתעורר בגלל בטן מקרקרת. ההורמונים האלה מעודדים את הגוף לשחרר שומן שהוא שומר בדיוק למקרי חירום מהסוג הזה. לא, לא מרזים מזה, אבל דווקא ההיפך אפשרי. חסך בשינה משחק משחק מלוכלך עם ההורמונים ששולטים ברעב (לפטין וגרלין), מוציא אותם מסנכרון והופך אותנו לסופר רעבים. ועזבו אתכם מלאכול באמצע הלילה. אוכל זה לא באמת מה שאנחנו מחפשים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.