Write a comment

 

כשאחד מהקולגות של ד"ר סטפן מינגר (Stephen Minger) התפרץ למעבדה שלו בלונדון עם צנצנת של חומר חום - ירקרק דביק (או מה שהוא כינה 'תרופה סינית'), ד"ר מינגר לא היה נלהב בלשון המעטה. אבל בדיעבד, מסתבר שהצנצנת הזאת זה כל מה שהוא היה צריך כדי להפסיק את סימני השאלה שהיו לו לגבי הרפואה הסינית המסורתית. מינגר, חוקר בתחום גזע המוח, נענה לאתגר של הקולגה והחליט לבדוק אם יש אמת בפרסום. משם כבר הכל התגלגל.

המזרח הקרוב
מינגר מכיר את אור הזרקורים מאז שנת 2003, כשהצוות שלו פיתח את המעבדה הבריטית הראשונה לגידול תאי גזע עובריים אנושיים, תאים שיש להם את הכוח להתאים את עצמם לכל תא בגוף ועשויים להיות המפתח לטיפולים יעילים למחלות שלרפואה המערבית אין הרבה מה להגיד עליהן. אבל אחרי האירוע המכונן עם הצנצנת, מינגר קיבל את מכתב ההמלצה שחוקרים במעמדו יכולים רק לחלום עליו. במיוחד לאור העובדה שערב התקרית, לא למינגר ולא לאף אחד מהקולגות שלו, היה את הכסף או הזמן להשקיע בחקר תרופה שהשמועות מספרות שיש לה השפעה מדהימה.

ממשלת אנגליה ביקשה ממינגר להוביל פרויקט בן שנתיים, שבוחן את הקשר הרפואי המתחזק בין מזרח ומערב. הפרויקט התחיל החודש. מינגר טס לשנחאי, מצויד בידע המערבי על מחלת האלצהיימר ובתקווה לחזור הביתה עם הרבה יותר מזה. בהנחה שהכל ילך כמו שצריך, שוק התרופות עשוי להשתנות ללא היכר. בחזון של מינגר, תרופה לטיפול בסרטן שמבוססת על הידע המשותף, היא לא חלום רחוק.

אחרי שראה שהתרופה הסינית עודדה את תאי הגזע לגדול, מינגר שינה את הכיוון ממערב, למזרח. התקרית עם הצנצנת רק לימדה אותו עד כמה חשוב שלא יהיו דעות קדומות, עד כמה חשובה פתיחות. זה רק הגיוני, הוא חשב, שאם התרופה בצנצנת הצליחה לגרום לתאים לגדול, היא יכולה גם לטפל במחלות שגורמות להרס והתנוונות תאי המוח, כמו אלצהיימר.

אחת מארבע
מינגר ללא ספק הרים את הכפפה, אבל אם להיצמד לעובדות, מומחים העריכו לא מזמן כי אחת מתוך 4 תרופות מרשם שמשתמשים בהן באנגליה, פותחה על בסיס צמחים. לדוגמא, אחת מתוך שלוש התרופות הקיימות לטיפול אלצהיימר מבוססת על פרח הנרקיס, טקסול (Taxol) תרופה לטיפול בסרטן, מגיעה במקור מסוג עץ שנקרא טקסוס, ואספירין מפיקים מעץ הערבה.

גם הסינים מצידם מסבירים פנים למערב. בשנים האחרונות הממשלה הסינית השקיעה סכומים עצומים כדי לבחון האם ניתן להתאים את התרופות המסורתיות לידע המערבי. יש להם מעבדות שלא עושות כלום, חוץ מלבדוק אם התהליך הזה אפשרי. שיתוף הפעולה לא צריך להיות קשה. כיום, לרוב המטפלים הסינים יש הכשרה מערבית וחלק מהידע שצברו, מווסת לפי אמות מידה מערביות.

אבל הפיתוח של תרופות קונבנציונאליות מהתרופות העתיקות לא הולך להיות תהליך פשוט. ברפואה  הסינית המסורתית, תרופה אחת יכולה להכיל רכיבים צמחיים רבים. קשה לדעת מי מהם אחראי להשפעה המרפאה, קשה לדעת האם ההשפעה היא בזכות רכיב אחד, או בגלל השילוב של כולם יחד.

התרופות יצטרכו לעבור גם תחת ידיים מערביות ומדעיות, כדי להבטיח שלא תהיה התווית נגד עם תרופות אחרות, כי לכל כימיקל, גם אם הוא טבעי, יכולות להיות תופעות לוואי. בהשתמש בטכנולוגיה מודרנית, ובהתבסס על שיטת האלימינציה, צוות החוקרים משני הצדדים יבחן את הפעילות של כל חלקיק וחלקיק של התרופה. אחרי שהרכיבים הלא חיוניים ינופו ורק הרכיבים הפעילים ישארו, החוקרים ירקחו העתק מלאכותי של התרופה ויבחנו את השפעתה על מטופלים. הם לא ישתמשו בצורה המקורית של התרופה כל עוד לא תוכח ההשפעה הרפואית שלה, ואולי יותר חשוב, כל עוד לא יהיה ביטחון מלא בכך שההשפעה שלהם אינה רעילה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.