Write a comment

 

במשך שנים, חולה הסוכרת הטיפוסי היה שמנמן, לא פעיל ולא במיוחד צעיר. מקרים כאלה של סוכרת הם עדיין רוב המקרים, אבל במקביל, המחלה של האנשים השמנים התחילה לשלוח יד לקבוצה חדשה ובלתי צפויה.

קבוצת הסיכון החדשה של סוכרת- רזות, צעירות וסוכרתיות.

מגמת ירידה
לפי ההערכות, אחד מ-9 אנשים מאובחן בסוכרת. אם המגמה הנוכחית תמשך, עד שנת 2050 אחד משלושה יסבול מסוכרת. מספר האבחנות של סוכרת בסביבות גיל 30 הכפיל את עצמו בעשור האחרון, מספר המקרים הטרום סוכרתיים שמאובחנים כבר בשנות ה- 20 הוא מטריד.

כמעט בלי התראה, מצב שבדרך כלל לוקח חצי חיים לפתח, הפך לבעיה של אנשים צעירים. אבל מה שיותר מפתיע, היא העובדה שכ-15% מהאנשים שסובלים מסוכרת סוג 2, לא סובלים מעודף משקל וניזונים מתזונה הכי נכונה שאפשר.

מומחים קוראים למצב הזה 'רזה מבחוץ, שמן מבפנים' (TOFI--thin outside, fat inside). אי אפשר להבחין בו על סמך מראה חיצוני בלבד. המצב הזה מתרחש כאשר שומן שבאופן נורמאלי היה מצטבר מתחת לעור, מצטבר באזור הבטן, במקום טוב על האיברים הפנימיים. השומן הביטני הזה הוא הרבה יותר גרוע משומן רגיל. הוא עשוי לגרום לשחרור רכיבים דלקתיים שמשפיעים על הכבד והלבלב, להפחית את הרגישות לאינסולין, ולהגביר את הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2.

גורמי סיכון
נניח שאכלנו עוגה. ברגע שהמתוק מתוק הזה מגיע לקיבה, מערכת העיכול מתחילה להפוך את הפחמימות לסוכרים פשוטים שנקראים גלוקוז. ברגע שהסוכר מגיע לזרם הדם, הלבלב מפריש אינסולין, שמאפשר לתאים לשאוב גלוקוז בשביל האנרגיה המיידית שלהם. כשהלבלב עמוס, הוא מתחיל לפמפם כמו משוגע. לאורך זמן, התאים מתחילים להתעלם מאינסולין (או התנגדות לאינסולין במינוח המקצועי). בסופו של דבר, מצב כזה יכול להוביל לרמות גבוהות ומסוכנות של סוכר בדם. הסוכר נשאר מחוץ לתאים, מציף את זרם הדם ופוגע באיברים כמו הכבד והלב, ובסופו של מתפתח לסוכרת סוג 2.

למרות שצריכת סוכר גבוהה והשמנת יתר נחשבים לגורמי סיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2, הם לא היחידים. בתור התחלה, הזנחת פעילות גופנית, שכולנו חוטאים בה. מסתבר שהזעה היא המפתח להפחית סוכר בדם. אפילו פעילות גופנית מתונה גורמת לשרירים לשאוב גלוקוז בקצב מהיר פי 20 מהרגיל.

שלא מרצון, נשים רבות שייכות גם לגורם הסיכון השני המשמעותי-  דיאטת יו יו. בכל פעם שמפחיתים במשקל מאבדים גם מסת שריר. בכל פעם שמוסיפים למשקל מוסיפים רק שומן. במילים אחרות: בדיאטת יו-יו מפחיתים מסת שריר, שהיתה יכולה לעזור לשרוף שומן ביטני ולשלוט ברמות הסוכר בדם.

לכל אלה תוסיפו מועמד מוכר נוסף- סטרס. כאשר אנחנו עמוסים ולחוצים הגוף מייצר את הורמון הסטרס קורטיזול. הכוונות שלו הן טובות. קורטיזול נותן לנו זריקת אנרגיה. הבעיה עם קורטיזול היא שהוא מעלה את רמות הסוכר בדם. באופן זמני אמנם, אבל מספיק בשביל להיות סיכון להתפתחות סוכרת. בנוסף, מחקרים מראים שעודף קורטיזול עשוי לשבש גם את מנגנון אחסון השומן, ולהוביל לקפיצה באחוז השומן הביטני, גם אצל נשים במשקל גוף תקין לגמרי.

אבל אפשר להיכנס לסטטיסטיקה גם בלי דיאטת יו-יו ובלי להיות סופר לחוצים. קורבנות נוספים של סוכרת סוג 2 הם אלה שמגיעים עם נטייה גנטית מהבית. צעירים רזים ובריאים, עשויים להיות בסיכון גבוה יותר להתפתחות סוכרת סוג 2 אם אחד מבני השפחה מאובחן בסוכרת. במקרה של נשים, אם שני ההורים מאובחנים בסוכרת, הסיכון להתפתחות סוכרת קופץ ל- 50%. ככל הנראה שילוב מסוים של גנים משפיע על הדרך בה הגוף מתמודד אפילו עם עודף קטנטן של שומן.

טיפול ומניעה
ההבדלים בין סוכרת סוג 1 לסוכרת סוג 2 הם לא כאלה גדולים. מטופלים רבים מראים את כל הסימפטומים: תחושת צמא מוגברת, ראייה מטושטשת, סוכר גבוה בדם. במקרים רבים הסימפטומים לא יופיעו בכלל, אלא רק ברגע שהסוכרת כבר מבוססת מספיק. לכן, חשוב לעבור בדיקה לשני הסוגים. (מומלץ בכל חמש שנים).

סוכרת סוג 2 היא מצב בלתי הפיך, אבל מצב טרום סוכרתי הפיך. ההימור הכי טוב שלנו הוא למנוע את התפתחות הסוכרת מלכתחילה. עם בחירות נכונות יותר באורח החיים, המחלה ניתנת למניעה כמעט לחלוטין.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.