Write a comment

 

יש להם את העלים הכי גדולים מכל בני המשפחה (אבטיח, מלון ומלפפון), ואם שוכחים אותם בשדה, הם יכולים לגדול כמעט בלי סוף. הם אוהבים חום, וכשהקיץ מגיע, זה אומר רק דבר אחד. הקישואים בשלים.

מהזוקיני הירוק ועד לגולדי הבלונדיני. כל מה שאתם צריכים לדעת על קישוא


כוסה מחשי

בלי לפגוע באף אחד, הגרסה הראשונה של קישוא הבר, שהיתה כאן כבר לפני בערך 10,000 שנים לא היתה מי יודע מה מוצלחת. לא היה שם יותר מדי בשר, ומה שכבר היה, היה מריר ולא במיוחד אכיל. בגלל זה, הסיבה העיקרית שגידלו אותו היתה בגלל הזרעים שלו. הקישוא המודרני התפתח מקישוא הבר באזור שבין גואטמלה ומקסיקו. אלוהים יודע איך, אבל למרות נתוני הפתיחה שלהם, עם הזמן הקישואים פשטו על כל יבשת אמריקה, ועם הזמן, מינים עם קצת יותר בשר ועם טעם קצת יותר מתקתק התפתחו. לשאר העולם הם הגיעו עם מגלי ארצות פורטוגזים וספרדים.

הקישוא שייך למשפחת הדלועיים (Cucurbitaceae), קרוב משפחה של המלון והמלפפון, והוא מגיע בצורות שונות. כל סוג שונה בצורה, בצבע, בגודל ובטעם, אבל לכולם מאפיינים דומים. בנוסף, חלק מהמינים מייצרים פרחים אכילים.

הקישוא נחשב למקדם בריאות אופטימאלי. אמנם יש כמה שיותר טובים ממנו בתחום של מניעת סרטן, אבל גם לו יש תכונות אנטי סרטניות. למרות שהמחקרים בתחום יחסית מצומצמים, מספר מחקרי מעבדה מצאו כי מיץ ירקות שנסחט מקישוא, שווה ערך למיצי ירקות (כמו כרישה, דלעת וצנונית) ביכולת שלו למנוע התפתחות מוטציות בתאים.

לפי מחקרים, ההתמחות האמיתית שלו היא בהפחתת סימפטומים של הגדלה שפירה של הערמונית (BenignProstatic Hypertrophy), מצב בו בלוטת הערמונית גדלה למימדים בעייתיים, מה שיכול לגרום לקשיים במתן שתן ובתפקוד המיני. קישוא נמצא יעיל בהפחתת סימפטומים כאלה, במיוחד בשילוב עם ירקות אחרים שמכילים נוגדי חימצון.

הגנה מסביב לשעון
טבלת דירוג הירקות נותנת לקישוא ציון 'מצוין' בתכולת המינרל מנגן (20% מהצריכה היומית המומלצת) וויטמין C (16.5% מהצריכה היומית המומלצת), ציון 'טוב מאוד' בתכולת מגנזיום (10.8 מהצריכה היומית המומלצת), ויטמין A ( 10.3% מהצריכה היומית המומלצת), סיבים תזונתיים (10.1% מהצריכה היומית המומלצת) אשלגן (10% מהצריכה היומית המומלצת) חומצה פולית (9% מהצריכה היומית המומלצת), ויטמין B2 (4.1 מהצריכה היומית המומלצת), ויטמין K (7.9% מהצריכה היומית המומלצת), אומגה 3 (6.3% מהצריכה היומית המומלצת), וציון 'טעון שיפור' בתכולת סידן (4.9% מהצריכה היומית המומלצת), אבץ (4.7% מהצריכה היומית המומלצת), ברזל (3.6% מהצריכה היומית המומלצת) וחומצת האמינו טריפטופן (3.1% מהצריכה היומית המומלצת). כל זה בכוס אחת של קישוא מבושל (180 גרם) ותמורת 36 קלוריות בלבד.

לפי מחקרים, כל החומרים האלה ביחד יעילים במניעת מחלות לב וכלי דם. מגנזיום מפחית את הסיכון להתקף לב. ביחד עם אשלגן, הוא יעיל גם בהפחתת לחץ דם. ויטמין C וויטמין A יכולים למנוע את תהליך ההתחמצנות של כולסטרול. מכיוון שכולסטרול מחומצן הוא הסוג של הכולסטרול שכולנו מעדיפים להימנע ממנו כי הוא זה שמצטבר בכלי הדם, שני נוגדי החימצון האלה יכולים להפחית את ההתפתחות של טרשת העורקים. את החומצה הפולית הגוף צריך כדי לפרק הומוציאסטין, תוצר לוואי של חילוף החומרים, שיכול להפוך מסוכן ללב אם הרמות שלו גבוהות מדי. הסיבים התזונתיים מנהלים את משק הכולסטרול בגוף, מה שמצמצם כמעט אוטומאטית את הסיכון לחלות בטרשת העורקים ובמחלות לב.

תזונה שכוללת מזונות עשירים בסיבים תזונתיים, כמו קישוא, עוזרת גם לשמור על רעלנים מחוללי סרטן הרחק מהתאים במעיים. החומצה הפולית, ויטמין C וויטמין A ביחד, עוזרים לשמור על התאים האלה מפני כימיקלים שיכולים לתרום להתפתחות סרטן המעי. בנוסף, לוויטמין C ולוויטמין A יש גם תכונות נוגדות דלקת, מה שהופך אותם יעילים למצבים כמו אסטמה, טרשת העורקים ודלקת מפרקים, בהם דלקת משחקת תפקיד.

באופן ספציפי, הקישוא הירוק (זוקיני) מכיל הרבה כלורופיל והרבה לוטאין, מה שאומר שהלב, כלי הדם והעיניים שלנו נמצאים בידיים טובות. הקישוא הצהוב (גולדי) מכיל הרבה לוטאין והרבה בטא קרוטן, מה שאומר שהעור שלנו, העיניים המערכת החיסונית שמורים מכל משמר. 

תעודת זהות:

ידוע בציבור: קישוא
שם בוטני
:
Cucurbita Pepo
שם משפחה
: דלועיים

מוצא: דרום- מרכז אמריקה

עונה: כל השנה, אבל קיץ הוא העונה החמה
מה אוכלים
:
את הפרי, ואם אתם באיטליה או במקסיקו, גם את הפרחים(Flor de Calabasa)
מילה מהסינים
: מחזק אנרגית ין, טוב במיוחד לטיפול במצבים של עודף לחות, טוב לחיזוק הטחול, הכליות והמעי הגס.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.