Write a comment

 

מה שמסתובב לנו בראש תמיד הצליח לסקרן את כולם. יש כאלה שטוענים שנולדו עם היכולת לקרוא מחשבות, ויש כאלה שלקחו את היכולת הזאת ותרגמו אותה לטכנולוגיה חדשנית, שבאמצעותה מודדים את ההעדפות הפוליטיות שלנו, או מנסים לגלות איזה מוצרים ניקח הביתה ואיזה נשאיר על המדף. חברות מסחריות מענפי הרפואה, המשפט, הצבא, הפרסום והפוליטיקה כבר קונות כמו משוגעות.

קריאת מחשבות. אורי גלר, מאחוריך

כמו ספר פתוח
ניסוי חדש בקריאת מחשבות שנערך השנה באוניברסיטת קולג' (College) בלונדון, מראה שבאמצעות טכניקות לסריקות מוח אפשר לקבל הצצה קטנה למחשבות של אנשים, אם לא לכולן לפחות לחלק קטן מהן, ולפתוח פתח להבנת תהליכים בהם המוח לומד ובונה זיכרונות.

בניסוי, מתנדבים התבקשו לנווט סביב ארבעה נקודות ציון בחדר. במקביל, סריקות המוח תיעדו את הפעילות החשמלית בהיפוקמפוס, החלק במוח שאחראי לניווט, התמצאות מרחבית וזיכרונות.

כשהנבדקים התחילו לייצר זיכרונות עבור כל אחת מארבעת הנקודות, אלגוריתם ממוחשב הצליח בסופו של דבר לזהות את המיקום שלהם לפי הפעילות המוחית בהיפוקמפוס. גם מחקרים קודמים מצאו שההיפוקמפוס היה פעיל יותר בפעילות מוחית שדרשה שליפת מידע מהזיכרון, מה שמוכיח שהוא הבסיס ליצירת תבניות זיכרון, והוא עושה את זה בצורה מבנית וצפויה.

מחקרים, כמו מחקר שנערך באוניברסיטת  טמפל (Temple) בפילדלפיה, גם יודעים להגיד שאזור מסוים במוח (Cingulate Gyrus) מופעל כאשר אנחנו מדברים אמת, בעוד ששקרים מפעילים אזור אחר (Limbic Lobes) ומאמצים את המוח אפילו יותר.

מחקרים כאלה, מקרבים אותנו צעד קטן נוסף בתחום הרחב והמסתורי של קריאת מחשבות. אבל לא רק. מחקרים כאלה מצליחים גם לשפוך אור על הדרך בה אנחנו מקודדים את הזיכרונות שלנו ואיך אותם זיכרונות מתפוררים בעקבות מחלות או תהליכים שגורמים לשינויים מבניים במוח, כמו אלצהיימר, דמנציה ושבץ.

האח הגדול
אז אתם יכולים להגיד שבאמת חוכמה גדולה, ואת מי זה מעניין שבאמצעות קריאת מחשבות אפשר לגלות את המיקום שלנו, או אם אנחנו עומדים או יושבים. אבל האמת היא שזה מאוד מעניין, כי היום יש בנמצא טכנולוגיות הרבה יותר מפותחות. חברות מסחריות בודקות איך אסטרטגיית השיווק שלהן משפיעה עלינו, עם ציוד שנראה כמו כובע ים מגומי עם אלקטרודות וחוטים חשמליים שמחוברים למחשב (Neuromarketing), ובבתי משפט משתמשים בטביעות האצבעות של המוח כדי להרשיע או לזכות נאשמים (Nuerolaw) באמצעים שאחוזי הדיוק שלהם נעים בין 78% לכל הפחות, ועד 97%.

את הניצנים של הטכנולוגיה הזאת אפשר לראות כבר בשנות ה- 80. אבל אז זה לא הצליח לעניין אף אחד. לפחות לא מבחינה מסחרית. אבל זה לא הצליח לעצור אף אחד. עכשיו עובדים על פיתוח מערכת כזאת, מיניאטורית ונישאת, שתכלול גם אפליקציות רפואיות, ואפילו מערכות שיכולות לבחון כוונות של אנשים, מטרות, רגשות ומחשבות מופשטות.

עד עכשיו, השימוש הרפואי של טכנולוגיה כזאת מסייע לקביעת אבחנות מדויקות יותר, למדידת רמת הכאב שאנחנו חשים, וללמידת תהליכים שקשורים בעיקר בלמידה וביצירת זיכרונות. בעתיד, טכנולוגיות כאלה יהיו הבסיס ליצירת עזרי תמיכה לאנשים מוגבלים, כמו כיסאות גלגלים שינועו על פי המחשבה, או אמצעים ליצירת תקשורת, כמו דואר אלקטרוני שייכתב בהתאם למחשבה.

אפשר לקרוא לזה צעצוע. אפשר גם לקרוא לזה תיבת פנדורה. הסקפטיים אומרים שלמרות שמערכות כאלה נמצאות בשימוש, הן עדיין לא מספיק מפותחות בשביל להיות בשימוש אמיתי בכל תחום שהוא. ויש גם שאלות אתיות שמתעוררות, כמו לאיזה שימוש הן מיועדות ומה יקרה כשביום מן הימים מישהו יחליט לבחון את מידת הנאמנות של בן הזוג שלו.

ברגע שנחצה את הגבול והציבור יקבל את הטכנולוגיה הזאת, אומרים המתנגדים, יהיה קשה לחזור אחורה. מצד שני, אם לא יקבלו אותה, היא לא תתפתח ואי אפשר יהיה להשתמש בה למטרות טובות וראויות. אז כדי להציב איזשהו גבול בין מה נחשב בסדר למה נחשב לא בסדר, יש כבר דיבורים חוקתיים על הגדרת הזכות לפרטיות מנטאלית, או הגדרת הראש והמחשבות שלנו כרכוש פרטי.

כמה מהר זה יקרה? תלוי עד כמה אנשים ירצו להשקיע בזה כסף ומשאבים. העתיד יכול להיות כאן בטווח של שנה וחצי עד עשר שנים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.