Write a comment

 

אנחנו אוכלים אותו בראש השנה בשביל שזכויותינו בשנה החדשה ירבו כמספר גרגריו, שהוא דרך אגב 613, בדיוק כמו תרי"ג המצוות. הוא גם אחד משבעת המינים וכנראה שאחד מהיותר שווים, כי כשהמרגלים שנשלחו לבדוק מה קורה בארץ חזרו, הם הביאו איתם רימון. אבל הרימון הפך לסמל כמעט בכל התרבויות. היוונים זורקים אותו על הרצפה בחתונות (בדיוק כמו את הצלחות) כסגולה לפריון, הבבלים אכלו אותו לפני שיצאו למלחמה כדי לנצח ובגדול, המצרים קברו את המתים שלהם ביחד איתו, היפנים מאמינים שאם יש לך שלושה גרגירי רימון בארנק אתה מסודר, וכשרומיאו ויוליה היו רוצים להיפגש בלי שאף אחד ידע, הם עשו את זה מתחת לעץ הרימון.

מי אמר שרק לימון מוסיף המון?

עץ הרימון נתן ריחו, אבל לא רק

הרימון המצוי (Punica granatum), הוא בכלל פרסי. והוא הצליח לעשות את מה שהנשיא שלו מנסה לעשות הרבה מאוד זמן (להשתלט על המזרח התיכון), אבל עם הרבה פחות רעש. באירופה (או בספרד) היו לו קצת קשה עם מזג האוויר, בארצות הברית הוא הסתדר לא רע ובמזרח התיכון לאן שהוא לא הלך, הוא הפך למלך בערך ביום אחד.

הוא שייך למשפחת הרימוניים, קרוב רחוק של ההדסיים, ויש לו רק אח אחד (Punica Protopunica) ורוד יותר וקטן ממנו, שגר בהודו והם לא התראו הרבה מאוד זמן. הוא נחשב סתגלן ואין לו הרבה דרישות. רק שיתנו לו לנשור בחורף, ללבלב באביב ולפרוח בתחילת הקיץ.

בתמורה, הוא נותן לא מעט. בעבר, מהקליפות שלו רקחו תרופה נגד תולעים ותחלואים אחרים של מערכת העיכול כמו כיבים, גזים, שלשול, בחילות, הקאות. חוץ מזה הוא גם נחשב משתן, מנקה דם, טוב לבוקר אחרי לילה של שתיה, טוב נגד חולשה ועייפות כללית, קשקשים, דלקת חניכיים, דלקת עיניים, פצעים וכוויות.

איך זה שגרגר אחד קטן
קצת קשה להאמין, אבל את כל הסגולות שלו התחילו לבדוק בצורה מדעית רק לקראת סוף המאה הקודמת והאמת שזה התחיל דווקא בארץ. מה שגילו זה שהרימון מכיל את הוויטמיניםC , B5, K ו- E, ושהוא עשיר במינרלים אשלגן וברזל. חוץ מזה הוא מכיל גם נוגדי חימצון כמו טאנינים, פוליפנולים ופלבנואידים.

כל אלה מסבירים למה הוא טוב לטיפול בכל כך הרבה מחלות. הטאנינים נחשבים למכווצים רקמות, הפוליפנולים מתחברים לכולסטרול הרע ומעכבים את תהליך החימצון שלו, והפלבנואידים מנקים את כלי הדם.

כן, הרימון אולי לא טוב בלרדת מבגדים, אבל הוא טוב מאוד בלהוריד דברים אחרים. כמו למשל הסיכון מפני מחלות לב כלי דם, הסיכון לכולסטרול גבוה, הסיכון ללחץ דם גבוה, הסיכון להתפתחות תאים סרטניים (במיוחד בסרטן השד, העור והערמונית), הסיכון לטרשת העורקים, והסיכון לסוכרת. חוץ מזה, הוא גם מחזק את המערכת החיסונית, ואפילו יותר טוב בתור מיץ, כי בזמן הסחיטה משתחררים מהקליפה יותר נוגדי חימצון. אבל, לא יותר מאחד ביום.


תעודת זהות:

ידוע בציבור: רימון
שם בוטני:
Punica granatum
משפחה:
רימוניים
מוצא: פרס
עונה : קיץ
מה אוכלים? את הגרעינים
מילה מהסינים: מתוק כמו החיים ואדום כמו דם. טוב לחיזוק האנרגיה, הדם והלב.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.