Write a comment

 

בעוד שהמומחים מתווכחים ללא הפסקה בסוגיה הקשה איך אנחנו צריכים להאכיל את הגוף שלנו, ובעוד שרוב הדיאטות יוצאות מהאופנה עוד לפני שהן נכנסו אליה, התזונה היוגית, שתמיד יש לה מה להגיד על איך צריך לחיות את החיים הפיסיים בהתאמה עם חוקים רוחניים, לא השתנתה בכלום בערך באלפיים השנים האחרונות.

היא לא דיאטה במובן הרגיל של המילה, אבל היא ללא ספק תורמת לירידה במשקל בין יתר הדברים.

האלמנט החמישי

התזונה היוגית נחשבת לאחד מחמשת העקרונות של היוגה, השלמה מלאה לתרגול. הפילוסופיה ההודית, מסווגת מזון, ולצורך העניין כל דבר ביקום, לקבוצות שנקראות גונות (Gunas). הגונות, האיכויות העיקריות של הטבע, קיימות בכל דבר, גם בבני אדם, ברמות שונות של ריכוז ושילובים.

לפי החוזק והשילוב, הגונות מכתיבות את הטבע של האדם או של המזון, את הפעולה שלו, את ההתנהגות, הגישה והחיבור לעולם. הגונות מייצגות מצב של איזון מושלם. המטרה העיקרית שלהן היא לעזור לנו לשמור על איזון. כשהן מאוזנות, הן באות לידי ביטוי ביצירה. כשהאיזון מופר, מופר גם תהליך היצירה.

הגונות הן שלוש במספר. טאמה (Tamasic), ראג'ה (Rajasic) וסטאבה (Sattvic). גם אם אחת מהן דומיננטית, האחרות תמיד נוכחות.

האופי של הטאמה (חושך) הוא עייף, איטי ולא מאוד פעיל. אם מדברים במונחים של תזונה, הפילוסופיה ההודית טוענת שרוב המזונות ששייכים לקבוצה זו, מחלישים את הרגישות שלנו ליופי ומידות טובות. הם מחלישים את הפראנה (האנרגיה) ומערפלים את המחשבה. אבל לא הגוף ולא הנפש מרוויחים מתזונה כזאת. מבחינה פיסית, מזונות השייכים לקבוצה זאת גורמים לעייפות והחלשת המערכת החיסונית. כל מזון חסר טעם ולא מאוד טרי שייך לקבוצה הזאת. שאריות של יותר מ- 24 שעות, מזון ששהה במקרר, גבינה מיושנת, משקאות אלכוהוליים, מזון מעובד עם חומרים משמרים, בשר, אלכוהול, טבק, שום ובצל. גם אכילת יתר נחשבת לטאמה.

אם טאמה מתאפיינת בחוסר פעילות, הראג'ה (אוויר) נמצאת תמיד בתנועה. האופי שלה מלא בתשוקה, צמא לחיים, ותמיד מחפש דברים חדשים. במונחים של תזונה ובריאות, ראג'ה מזין את הגוף על חשבון הנפש. אכילת יתר של מזון עם אופי כזה עשויה לגרום לנו לחוסר מנוחה וחוסר שליטה, או מה שאנחנו קוראים לו סטרס. לקבוצות המזונות הזאת שייכים קפאין, מלח, שוקולד, דגים, ביצים, סוכר ומשקאות קלים. גם אכילה מהירה נחשבת לראג'ה.

את האיזון בין שני הניגודים האלה מייצגת הסטאבה, הגונה הפשוטה והטבעית. האופי שלה מאוזן, מסודר, רגוע וטהור. במונחים של תזונה, תזונה כזאת צריכה להיות התזונה של כל מתרגל. היא מזינה את הגוף, מטהרת את הנפש, ומאפשרת לשניהם לתפקד במקסימום פוטנציאל. היא שומרת על ערוצי האנרגיה בגוף נקיים, מחדדת את המחשבה, תומכת בהתפתחות רוחנית ובעצם מייצרת את מה שההודים קוראים לו אוג'אס (Ojas), הביטוי הפיסי לאושר עילאי. מזונות המציירים את החיוניות הזאת, כוללים פירות טריים (במיוחד תמרים ותאנים), ירקות חיים או מבושלים קלות, דגנים מלאים (שעורה, אורז בסמטי, לחם מלא), קטניות (שעועית), אגוזים, זרעים ונבטים, דבש ותה צמחים.


הכל במידה

בחירות תזונתיות טובות הן חצי אחד של המשוואה. את החצי השני מייצגות הכמויות. כמות היא בדיוק ההיפך מדיאטה. כמות היא לבחור מזונות טעימים ומזינים ולספק את התיאבון. לא מעבר לזה.  

דרך נוספת לשמור מפני אכילת יתר היא לתת לגוף זמן בין ארוחות. אכילה רצופה, בלי הפסקה, גורמת ליותר מעלייה במשקל. עיכול מזון הוא תהליך שצורך הרבה אנרגיה. כשאנחנו מעמיסים עוד מזון על מה שעדיין לא עוכל, אנחנו מסכלים את תהליך העיכול ומרגישים עייפים.

להוציא מצבים רפואיים מסוימים שמצריכים תזונה מיוחדת, כל השאר יכולים להרוויח מתזונה כזאת, ולהקפיד על שלוש ארוחות ביום. ומה בין הארוחות? ביניהן צריך לחיות.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.