Write a comment

 

עם 90 קילוגרמים שמתפרשים בערך על מטר ושמונים, התזונה של מייקל פלפס (האיש והמדליות) חייבת להיות משהו מיוחד. אבל כשמציצים לתפריט של האיש שכולם מדברים עליו, התזונה שלו היא לא משהו שכדאי לנסות בבית.

כמו שזה נראה מכאן, מייקל פלפס יכול בקלות להתחרות באכילה תחרותית, כמובן אחרי שהוא יסיים לצבור מדליות בבייג'ין.

ארוחת בוקר של אלופים

כששאלו את השחיין האולימפי של נבחרת ארצות הברית מה וכמה הוא אוכל, הוא ענה את התשובה הטיפוסית של כל דוגמנית, ואמר שהוא אוכל הכל ומגיע בערך ל- 8,000 עד 10,000 קלוריות. חלק מהשמועות מדברות אפילו על 12,000 קלוריות ביום, שמגיעות בעיקר מהמטבח האיטלקי. איך אדם אחד יכול לאכול כל כך הרבה, ועדיין להיראות כמו פסל של מיכאלנג'לו, ושעוד ישאר לו זמן למשטר אימונים של ששה ימים בשבוע, לפחות חמש שעות ביום?. שאלה טובה.

אז כנראה שפלפס אוכל בשביל גדוד ובואו תראו איך הוא עושה את זה. לארוחת בוקר הוא אוכל שלושה כריכים עם ביצים מטוגנות, גבינה, חסה, עגבניה, מיונז, בצל מטוגן ומקנח בשלושה פנקייקים עם שבבי שוקולד. בלי לדעת את הגודל המדויק של המנות ואת צורת ההכנה שלהן, כבר הגענו בערך ל- 3,000 קלוריות, בערך מחציתן מפחמימות, קצת פחות מחצי משומן ו-15% מחלבון.

לארוחת צהריים הוא אוכל חצי קילו פסטה, 2 כריכים גדולים עם גבינה, נקניק ומיונז ומשקה אנרגיה בשווי 1,000 קלוריות. בערב הוא אוכל חצי קילו פסטה, פיצה משפחתית (!) ומקנח במשקה אנרגיה.

איך הוא עושה את זה?

היינו עוצמים עין אם הלחם היה מחיטה מלאה, הגבינות היו רזות, והשמנים שבהם משתמשים לטיגון ותיבול היו בריאים. אבל זה לא בדיוק ככה. מזון שמן ומטוגן לא מומלץ לספורטאים (ובעצם לא לאף אחד), אבל תזונה עשירה בפחמימות ושומנים מספקת אנרגיה זמינה לתחרויות. נכון שהבחירות של פלפס יכולות להיות יותר בריאות, אבל אם כבר צריך לאכול כל כך הרבה, עדיף שזה יהיה פיצה ופסטה. 

בעוד שאנחנו צריכים לשמור מכל  משמר לא לעבור את רף ה- 2,000 קלוריות ביום, ספורטאים צריכים פי 3, אפילו פי 4 יותר קלוריות מאנשים רגילים כדי לשמור על האנרגיה של הגוף. ביום רגיל של שחייה, פלפס שורף בערך 3,000 קלוריות וכנראה שבגלל זה הוא באמת יכול להרשות לעצמו לאכול כל מה שהוא רוצה. במיוחד שלפעמים כל מה שיש לו בין תחרות לתחרות, זה רק שעה אחת לשים את הראש.

אין הרבה אנשים בעולם שיכולים להרשות לעצמם (או בעצם צריכים) לאכול את כל מה שפלפס אוכל, אבל אין מה לקנא בו. ניהול תזונה הוא אחד האתגרים שעומדים בפני כל ספורטאי, וזה דורש המון תכנון. מצד אחד, הוא צריך מספיק קלוריות בשביל להזין את הגוף. מצד שני, הוא לא יכול להרגיש מלא מדי ושזה יפריע לו להתחרות. וכנראה שהוא עושה משהו נכון, כי כדי לשבור שיאים חדשים, צריך לשמור על משטר תזונה שגם מספק אנרגיה זמינה, גם בונה ושומר על השרירים וגם כולל מספיק מנוחה לשרירים המאומצים.

נכון, היו בעבר מקרים של ספורטאים שעלו במשקל בגלל שהם חשבו שהם יכולים לאכול הכל, אבל בסופו של דבר, תזונה זה מתמטיקה פשוטה. אם שורפים יותר קלוריות בפעילות גופנית, מאשר הקלוריות שצורכים, מפחיתים במשקל. ספורטאי בשיעור קומה כמו פלפס צריך לדאוג לאכול מספיק כדי לחדש את מלאי הקלוריות שהוא שורף. ובכל זאת, 10,000 קלוריות ביום עדיין נשמע הרבה יותר מדי. כנראה שגם כשזה מגיע לתזונה, פלפס נמצא בליגה משלו.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.