Write a comment

 

הן חומות, קטנות ומעצבנות. חיות בסך הכל 40 ימים, אבל בזמן הזה מטילות כמאה ביצים, עד שש ביום. בית הגידול היחיד שלהן הוא קרקפת של בני אדם, הן ניזונות מארוחות קטנות של דם כל כמה שעות. הן לא יכולות לעוף או לקפוץ, אבל משתמשות בשש רגליים וזוג צבתות כדי להיאחז חזק חזק בבסיס השערה. כינים (head lice), לקרוא ולהתגרד.

כינים זה לא דבר רציני, אבל קצת קשה להיפטר מהן. כמעט כל הילדים יסבלו מהן בנקודה זו או אחרת. ולמרות מפקד הכינים המביך של אחות בית הספר, שהיה נגמר בכמה חשודים שנשלחו הביתה לסדר את הראש, כינים לא קשורות להיגיינה או שיער מלוכלך. יותר מזה, כינים אוהבים ילדים נקיים.

הסימן הראשון לכינים היא קרקפת מגרדת. אם הילד מתגרד באופן עקבי צריך להיכנס לכוננות כינים. אבל, חשוב לדעת, ביצים יכולות לדגור עד שלושה חודשים ולא בכל המקרים זה מגרד. הגירוד עצמו קשור לאלרגיה לכינים עצמן, וחלק מהילדים אינם אלרגיים. לכן, לעיתים נקודות אדומות קטנטנות על הקרקפת, יהיו הסימן הראשון.

אצלנו במקורות כתוב שהמכה השלישית התאפיינה ב-14 סוגי כינים בכל הצבעים, המינים והגדלים, אפילו עד גודל של ביצה. בואו נסכם שהם קצת הגזימו. הכינים עצמן הן חומות בגודל של כשלושה מ"מ. הביצים הן אליפטיות, צהובות או לבנות, בגודל של פחות ממילימטר.

אז אם אתם חושדים, בדקו בסמוך לשורש השיער. האזורים החביבים על הכינים הם מאחורי האוזניים ובעורף. אם אתם לא מצליחים לראות כלום, נסו לסרק את השיער עם מסרק צפוף על גבי ניר או סדין לבן. אם יש כינים, הן יפלו. לא תצליחו לפספס. אם אתם עדיין לא בטוחים, תמיד אפשר לפנות לרופא משפחה. דווקא במקרה הזה לא יחשדו בכם בפולניות יתר. יכולות להיות סיבות נוספות לגירוד בקרקפת, כמו אקזמה או קשקשים. אם אכן מדובר בכינים, אפשר לבדוק את שאר בני המשפחה, להזהיר את החברים הקרובים, אבל להמשיך כאילו כלום, עסקים כרגיל.

לא חסרים טיפולים נגד כינים, גם טבעיים וגם כימיים. על הטבעיים אומרים שהם מחסלים את הכינים ולא את הביצים. על הכימיים אומרים שהכינים מפתחות נגדם עמידות. את שניהם ניתן להשיג בבתי מרקחת, או בתי טבע, ללא מרשם רופא.

התכשירים הטבעיים מכיל תמציות שמנים שונות, כמו שמן עץ התה, אקליפטוס, מנטה, זרעי ענבים, תפוז, רוזמרין, ארכובית, לבנדר, שמן קוקוס ושמן אניס. כל התמציות יעילות לטיפול, אבל חשוב למהול אותן בשמפו או לטבול בהן את המסרק, ולא להשתמש במגע ישיר על עור הקרקפת.

כתרסיס, כתמיסה או כשמפו, החומרים הכימיים הם חומרי הדברה, או בשפה של החקלאים, קוטלי חרקים. יש הרבה סוגים ואין סוג אחד שעדיף. ברוב המקרים, שני טיפולים במרווח של שבוע אחד מהשני, אמורים לעשות את העבודה. אם הכינים הצליחו לשרוד את המבול הראשון, בהחלט יכול להיות שהן פיתחו התנגדות. אפשר לנסות תכשיר אחר, עם רכיבים פעילים אחרים. לכן חשוב לקרות בעיון את הוראות השימוש והרכיבים. כמו כן, לא כל התכשירים טובים לטיפול בילדים חולי אסטמה.

אחד הטיפולים המנצחים נגד כינים, הוא הברשת השיער כשהוא רטוב. חופפים את השיער של הילד, בעזרת כמות נדיבה של מרכך, ומשאירים אותו על השיער. באמצעות מסרק מתכת צפוף, מברישים את השיער, באזורים קטנים בכל פעם, על גבי פיסת ניר או סדין בד לבן, כדי שתוכלו לראות את הכינים נופלות שדודות. ממשיכים בהברשה עד שלא רואים יותר כינים, כאשר בין הברשה להברשה, חשוב לנקות את המסרק. יש לחזור על הפעולה לפחות כל שלושה עד ארבעה ימים, במשך לפחות כשבועיים. את המרכך אפשר להחליף בשמן רוזמרין, אבל לא להשתמש בשניהם ביחד. המרכך מבטל את הפעולה של השמן.

אף אחת משיטות הטיפול לא תעזור כטיפול מניעתי. מטפלים רק כאשר מוצאים כינים חיות ובועטות. במקביל, לא צריך לכבס את כל המצעים ולחטא את הבית. זה לא יעזור. כינים עוברות רק במגע ישיר של שיער בשיער. אלה שנמצאות מחוץ לראש, הן כנראה לא בין החיים. גם אם כן, המזל לא ישחק להן עוד זמן רב. כינים צריכות דם בשביל לחיות. לא צריך לגזוז את השיער, לצבוע אותו או למשוח אותו בנפט. שיער קצר עושה עבודה קלה יותר לכינים, אתם לא באמת מתכוונים לצבוע לילד שלכם את השיער, ונפט? נפט לא יהרוג את הכינים, אבל הוא יכול כמעט להרוג אתכם.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.